בלשנות: שאלות נפוצות

כללי

  1. מה זה בלשנות?

    מחקר מדעי של השפה האנושית.

  2. מה זה שפה טבעית?

    בלשנים משתמשים במושג "שפה טבעית" לתיאור כל השפות האנושיות שיש להן (או שהיו להן) דוברים ילידיים, כלומר, אנשים המדברים אותן כשפת אם. זאת בניגוד לשפות מלאכותיות, כגון השפות שהמציא טולקין; שפות תכנות; או מערכות סימבוליות אחרות. בלשנים מניחים שיש מאפיינים מיוחדים לשפות טבעיות שאינם קיימים בשפות מסוגים אחרים.

  3. מה זה דקדוק אוניברסלי?

    אחת ההשערות המרכזיות בבלשנות הגנרטיבית היא שרכישת שפה היא לא רק למידה כתוצאה מחשיפה לגירויי הסביבה, אלא שילוב של חשיפה לגירויים עם כישורי שפה מולדים. השם שניתן לכישורי השפה המולדים, או ל"מצב האפס" של המערכת הלשונית של ילד שזה עתה בא לעולם, הוא "דקדוק אוניברסלי". השם "דקדוק" עשוי להטעות: דקדוק אוניברסלי אינו מערכת של כללי דקדוק במובן הרגיל של המילה, אלא המצב ההתחלתי הנובע מתכונות מולדות המשותפות לכל בני האדם. מכיוון שמדובר בתכונות הנובעות מהמטען הגנטי של האדם, נצפה שהן יבואו לידי ביטוי בכל השפות הטבעיות.

    כמובן שהשערת קיומו של דקדוק אוניברסלי, כפי שנוסח לעיל, אינה מהווה תיאוריה אמיתית ללא פירוט המאפיינים המדויקים של הדקדוק האוניברסלי. אחת המטרות המרכזיות של הבלשנות הגנרטיבית היא לנסות ולאפיין בצורה ברורה ומפורטת מה בדיוק כולל הדקדוק האוניברסלי; למרות מספר רב של הצעות ומחקרים, עדיין אנו רחוקים מהשלב שבו נוכל לתת תשובות מספקות לשאלות אלה.

  4. כמה שפות צריך לדעת בשביל להיות בלשן?

    עקרונית, גם מי שיודע רק שפה אחת יכול להיות בלשן. חשוב להבחין בין ידיעת שפות, שאינה הופכת אדם לבלשן, לבין ידע על שפות ועל השיטות שבאמצעותן ניתן לחקור שפות. כשם שפסיכולוג קליני טוב לא צריך שיהיו לו שפע של מחלות נפש, וארכיאולוג לא חייב שיהיה לו אוסף מפואר של עתיקות, כך גם בלשן לא צריך להיות "אספן" של שפות. מה שבלשן כן צריך זה הבנה מעמיקה של מאפייני השפה האנושית, וידע בטכניקות שבאמצעותן ניתן לחקור תופעות שונות בשפה. את הנתונים הלשוניים עצמם הבלשן צריך לדעת כיצד לאסוף – אך אין זה אומר שהוא צריך לדעת לדבר מספר רב של שפות בעצמו. בפועל, רוב הבלשנים יודעים עובדות רבות על שפות שונות, אבל הם לא בהכרח מסוגלים לדבר מספר רב של שפות.

  5. האם יש לבלשנות ערך מעשי?

    כמו בתחומי מחקר תיאורטיים אחרים, העיסוק בבלשנות אינו מונע בד"כ ע"י שיקולים של תועלת מעשית. עם זאת, לחקר השפה ישנה חשיבות מעשית בכמה תחומים. בתחום מדעי המחשב, מספר מחקרים מוקדמים של נועם חומסקי משנות ה-50 הינם בעלי חשיבות רבה בכל הקשור לניתוח שפות פורמליות ומורכבות של בעיות. בנוסף לכך קיימים יישומים ממוחשבים רבים המתבססים על ידע בלשני, כגון תוכנות לתרגום ממוחשב, בודקי דקדוק, מערכות לזיהוי דיבור ועוד.

    תחום נוסף שבו יש לבלשנות חשיבות מעשית הוא התחום הטיפולי. ישנם סוגים רבים של לקויות ופגיעות הכרוכות (בין השאר) בשפה, כגון לקות שפה ספציפית (SLI), דיסלקציה, אפזיה, אוטיזם ועוד. ידע בלשני יכול לעזור במידה ניכרת להבנת בעיות אלה ולטיפול בהן. מסיבה זו, למשל, כולל מסלול ההכשרה של קלינאי תקשורת גם קורסים בבלשנות.

  6. האם הבלשנות עוסקת גם בשפות סימנים?

    כן, בהחלט. למעשה, כיום מקובל להניח שפרט לאמצעי שבאמצעותו שפות אלה "נהגות", אין הבדל מהותי ביניהן לבין שפות מדוברות: יש להן דקדוק מורכב ומופשט שאינו שונה באופן מהותי מהדקדוק של שפות מדוברות. לכן, בלשנים חוקרים את שפות הסימנים כשם שהם חוקרים שפות מדוברות.

  7. האם בלשנות ולשון זה אותו הדבר?

    לא, בעיקר לא במובן של "לשון" המוכר משיעורי הלשון בבית הספר. המושג "לשון" מתייחס בד"כ ללימוד השפה העברית, לעתים קרובות מתוך גישה נורמטיבית, כלומר, גישה המנסה לקבוע נורמות לשימוש בשפה. זוהי למעשה בלשנות מסורתית, שאינה בגדר מדע ושאין כל קשר בינה לבין הבלשנות המודרנית, שהיא מחקר מדעי של השפה. מצד שני, חשוב לציין שכיום חלק מהחוגים ללשון עברית באוניברסיטאות עוסקים גם הם בבלשנות מודרנית, תוך התמקדות בשפה העברית.

  8. מה זה פילולוגיה? מה ההבדל בין פילולוגיה ובלשנות?

    פילולוגיה היא חקר טקסטים עתיקים ושפות עתיקות. לעתים משמש המונח "פילולוגיה" כשם לבלשנות ההיסטורית של המאה ה-19, שחקרה את התפתחות השפות ואת "אילנות היוחסין" שלהן. גישה זו לחקר השפה פינתה את מקומה בתחילת המאה ה-20 לבלשנות סינכרונית, כלומר, בלשנות שמחפשת את החוקיות בתוך השפה, כפי שהיא ברגע נתון. בניגוד לפילולוגיה, בבלשנות המודרנית תופס המחקר ההיסטורי מקום משני בלבד.

  9. מה מקור המילה …? מה משמעות המילה …?

    אין לי מושג. בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, רוב הבלשנים לא ממש מתעניינים בשאלות מסוג זה. במסגרת המחקר בסמנטיקה קיים אמנם עיסוק במשמעותן של מילים ספציפיות, אלא שסוג התשובות שבלשנים מחפשים לשאלות על משמעותן של מילים שונה מאד ממה שאפשר למצוא, למשל, במילון, ומתמקד יותר בניסוח פורמאלי ומופשט של התכונות הלוגיות והמתמטיות שמאפיינות את תרומתה של כל מילה למשמעות המשפט ולתנאים שחייבים להתקיים כדי שהמשפט יהיה אמיתי. טריוויה לשונית בנוסח אבשלום קור, לעומת זאת, היא לא חלק ממה שמרבית הבלשנים רואים כשייך לתחום עיסוקם.

  10. איך צריך/נכון להגיד…?

    בלשנים מעדיפים בד"כ להמנע מלענות על שאלות מהסוג הזה, שנובעות מגישה נורמטיבית לשפה ולפיה יש "נכון" ו"לא נכון" בשפה. מטרת הבלשנות היא לחקור את השפה ולהבין אותה כפי שהיא קיימת בפועל, ולא לנסות לשנות או "לתקן" את האופן שבו אנשים משתמשים בה, ולכן שאלות מהסוג הזה מייצגות את ההיפך הגמור ממטרת הבלשנות. לעומת זאת, בלשנים בהחלט עוסקים בנסיון לזהות מה נראה (באופן אינטואיטיבי) לדוברי השפה כאפשרי בשפתם, ומה נראה להם כבלתי אפשרי; אלא שבמקרה זה מדובר במה שכל אחד מדוברי השפה חושב, ולא בנורמות שנקבעו ע"י קבוצה כלשהי של בעלי סמכות.

לימודים

  1. איפה אפשר ללמוד בלשנות כללית?

    בכל האוניברסיטאות בארץ – ולא רק באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית, שבכל אחת מהן יש חוג בשם "החוג לבלשנות"; גם החוגים לאנגלית בחלק מהאוניברסיטאות עוסקים למעשה בבלשנות כללית ולא רק בשפה האנגלית. בסרגל הניווט שמשמאל יש קישורים לכל החוגים/מחלקות שבהם מלמדים בלשנות כללית גנרטיבית; מומלץ מאד למי ששוקל ללמוד בלשנות להכנס לאתר של כל אחד מהחוגים ולבדוק לעומק מהי תוכנית הלימודים: מהם קורסי החובה, אילו קורסי בחירה מוצעים, וכו'.

  2. איפה אפשר ללמוד בלשנות אנגלית?

    בלשנות שמתמקדת בשפה האנגלית נקראת לעתים "בלשנות אנגלית". מאז אמצע המאה העשרים, בלשנים רבים מניחים שהמאפיינים המשותפים לכל השפות הינם משמעותיים ורבים יותר ממה שמקובל היה לחשוב לפני כן, ושהתכונות המיוחדות לשפה זו או אחרת הינם פחות חשובים מהתכונות המשותפות. מגמה זו הפכה למרכזית גם בחוגים לאנגלית באוניברסיטאות השונות בארץ, שבעבר עסקו בבלשנות אנגלית, ואילו כיום חלקם עברו לעיסוק בבלשנות כללית בלבד (כמו, למשל, במחלקה לאנגלית בבר-אילן). כיום כבר כמעט ואין מקומות שמלמדים "בלשנות אנגלית" טהורה.

  3. איפה אפשר ללמוד בלשנות עברית?

    בלשנות שמתמקדת בשפה העברית נקראת לעתים "בלשנות עברית". ניתן ללמוד בלשנות עברית בחוגים ללשון עברית בכל האוניברסיטאות. הגישות לחקר הבלשנות העברית כיום הינן מגוונות מאד, החל מבלשנות מסורתית/היסטורית/נורמטיבית ועד ליישום של תיאוריות גנרטיביות כלליות לתחום השפה העברית.

  4. מה ההבדלים בין לימודי הבלשנות הכללית באוניברסיטאות השונות?

    זהו נושא טעון ומורכב, וכל תשובה שתינתן לשאלה זו תהיה חלקית ושנויה במחלוקת. אני אסתפק בלציין כמה נקודות כלליות, ואשאיר לקוראים לברר את שאר הפרטים.

    כל החוגים שמופיע אליהם קישור בסרגל הניווט שמשמאל עוסקים בבלשנות גנרטיבית; בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית עוסקים בנוסף לכך גם בבלשנות סטרוקטורלית. קשה מאד לסכם בקיצור את כל ההבדלים בין הגישות הללו, השונות זו מזו באופן ניכר, ולכן אסתפק בלציין שהבלשנות הסטרוקטורלית, שהיתה הזרם הדומיננטי בבלשנות במחצית הראשונה של המאה ה-20, עוסקת בתיאור של שפות; בעוד שהבלשנות הגנרטיבית, שהינה הזרם הדומיננטי בבלשנות כיום, מתעניינת בהבנת המאפיינים הכלליים של השפה האנושית ושל מנגנון השפה של האדם. המשמעות המעשית, מנקודת המבט של הסטודנט, היא שחלק גדול מהקורסים בתכנית לבלשנות סטרוקטורלית מוקדשים כל אחד לשפה ספציפית, בעוד שבתכנית בבלשנות גנרטיבית עוסק כל קורס באחד מענפי הבלשנות (תחביר, סמנטיקה, רכישת שפה, פונולוגיה וכו') ומציג תופעות ותיאוריות החלות על שפות רבות בו זמנית.

    מבין החוגים לאנגלית שעוסקים בבלשנות גנרטיבית, חלקם עוסקים בבלשנות כללית לכל דבר, ובחלקם מדובר בשילוב של בלשנות כללית ובלשנות אנגלית. כמו-כן, בחלק מהחוגים לאנגלית, יכולים (או חייבים) הסטודנטים במסלול לימודי הבלשנות ללמוד גם קורסים בספרות אנגלית.

    הבדל נוסף בין החוגים השונים הוא ביחס בין מספר הקורסים במקצועות הפורמליים והמופשטים יותר (תחביר, סמנטיקה ופונולוגיה) למקצועות הקרובים יותר באופיים למדעי החברה (פסיכולינגוויסטיקה, רכישת שפה, בלשנות יישומית ועוד).

    בכל מקרה, אני ממליץ למי ששוקל לימודי בלשנות להקדיש זמן לביקור באתרי האינטרנט של החוגים השונים ולבדוק לעומק את תוכניות הלימודים ואת היצע הקורסים.

  5. האם בלשנות זה מקצוע קשה?

    תלוי למי. למרות שהבלשנות משויכת בד"כ למדעי הרוח, יש בה מאפיינים רבים שאינם טיפוסיים למדעי הרוח. חלק מתחומי הבלשנות, כמו סמנטיקה, תחביר ופונולוגיה, הם בעלי מאפיינים "ריאליים" המזכירים לעתים את המדעים המדויקים; וחלק מהתחומים, כמו פסיכולינגוויסטיקה וסוציולינגוויסטיקה, קרובים יותר באופיים למדעי החברה. לכן, לימודי בלשנות דורשים יכולת להתמודד עם סוגים שונים של בעיות, ובפרט דורשים יכולת לחשיבה מדויקת ומופשטת. עבור אנשים שאינם חוששים מחשיבה מדויקת ומפתרון בעיות, לימודי בלשנות אינם מאד קשים ויכולים להיות מהנים ביותר.

  6. האם מי שיש לו תואר ראשון בתחום שאינו קשור לבלשנות יכול להתקבל לתואר שני בבלשנות?

    כן. בחלק מהאוניברסיטאות מקבלים לתואר שני בבלשנות גם מועמדים שהתואר הראשון שלהם הוא בתחום אחר; במקרים אלה יש בד"כ צורך בלימודי השלמה של כשנה (או לעתים פחות). בכל מקרה כדאי לפנות למזכירות החוג ולשאול.

מה הלאה?

136 תגובות »

  1. דרור כתב(ה),

    אפריל 24, 2006 @ 22:25

    לרוב לימודי הלשון העברית באוניברסיטאות אינם דומים ללימודי הלשון בבית הספר, וההיבט הנורמטיבי כמעט אינו מועלה אלא רק "מאחורי הקלעים". את התפקיד הזה מעדיפים כיום באוניברסטאות לתת ללימודי ההבעה או ללימודי העריכה הלשונית.

    לימודי הלשון העברית כוללים ברוב האוניברסיטאות היבטים פילולולגיים (סינכרונים ודיאכרוניים) של תקופות העברית. היבטים מבניים וגנרטיביים (של תחומי הלשון) ויישומן בעברית. וכפי שציינת, יש קורסים מהבלשנות הכללית שאינם מתייחסים ספציפיתלעברית כמו סמנטיקה,פרגמטיקה , סוציולינגוויסטיקה וחקר השיח.

  2. אביחי כתב(ה),

    אפריל 26, 2006 @ 22:55

    רציתי לשאול שאלה:
    אני חושב ללמוד בלשנות, ואני שמח מאוד שמצאתי את האתר הזה (ממש במקרה) בשביל להבין יותר על הנושא.

    שאלתי היא: האם יש מה לעשות עם זה בסופו של דבר?
    כלומר: הנושא הזה מאוד מעניין אותי, אבל בתור צעיר שרק מתחיל את החיים שלו אני רוצה לדעת במה אני יכול לעסוק? באיזו עבודה אני יכול לעבוד עם התואר, והאם יש הרבה ביקוש לבלשנים?

    תודה.

  3. גבי כתב(ה),

    אפריל 27, 2006 @ 8:50

    לצערי אני לא חושב שאפשר להגיד שבלשנות זה מקצוע מבוקש. יחד עם זאת, זה לא אומר שתואר בבלשנות הוא חסר ערך מעשי- בעיקר אם רואים בבלשנות רק מרכיב אחד מתוך כל מה שלומדים כדי לרכוש מקצוע. כמה מהכיוונים המעשיים לבוגרי בלשנות הם:

    • עבודה בחברות היי-טק, ובעיקר כאלה שעוסקות בדברים שקשורים בצורה זו או אחרת בשפה (למשל, מנועי חיפוש, זיהוי דיבור, וכו'). במיוחד יש בתחום הזה יתרון למי שמשלב בצורה זו או אחרת לימודי בלשנות עם לימודי מדעי-המחשב. הנה כתבה שהתפרסמה ב-Wall Street Journal בנושא הזה.
    • הוראת שפות
    • תרגום ועריכה (מה שדורש בד"כ לימודים נוספים מעבר לתואר בבלשנות- למשל, לימודי תעודה או תואר שני)
    • בנוסף לזה, יש חברות שמעסיקות בלשנים במשרות שהקשר שלהן לבלשנות הוא רופף יחסית- הנה מודעה לדוגמא.

      כדי לראות קצת דוגמאות מהחיים למשרות שמוצעות לבלשנים, אפשר להכנס לאתר ה-LinguistList לרשימת מודעות הדרושים שהתפרסמו שם. אמנם רוב המודעות שם הן למשרות בארה"ב, אבל זה יכול לתת לך מושג לגבי מה אפשר לעשות עם תואר בבלשנות.

  4. נעמה כתב(ה),

    מאי 5, 2006 @ 22:29

    ואני חשבתי שאני מוזרה בכך שאני אוהבת את השפה ומה שמאחוריה…
    אני שמחה שמצאתי את האתר הזה, אני שקלתי ללמוד בלשנות, אבל אני חוששת להשאר מובטלת. אז כרגע אני מתכוונת ללמוד קלינאות תקשורת, ואחת הסיבות לכך היא הקרבה לנושא.
    שאלתי:
    יש דרך ללמוד בלשנות , או הוראת שפה עברית לתעודה ולא לתואר?

  5. גבי כתב(ה),

    מאי 6, 2006 @ 14:05

    אני באמת לא יודע על מסלול ללימודי בלשנות שלא לתואר (ועל לימודי הוראת עברית אני יודע עוד פחות). אני מניח שאולי את יכולה לקחת קורסים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, אבל אני לא יודע מספיק על לימודי הבלשנות שם. מצד שני, אני חושב שלימודי קלינאות תקשורת הם די עמוסים, ככה שאולי ברגע שתתחילי עם זה האפשרות ללמוד משהו נוסף במקביל תהפוך ללא-ריאלית.
    וכמו שכבר כתבתי פה באתר בכמה הזדמנויות- אפשר גם להגיע ללימודי תואר שני בבלשנות אחרי שעושים תואר ראשון במקצוע אחר, כמו למשל קלינאות תקשורת.

  6. הדס כתב(ה),

    מאי 14, 2006 @ 23:27

    רציתי לשאול לדעתך, האם על מנת להתמחות בתחום של נוירולינגוויסטיקה בתארים מתקדמים מספיק ללמוד לתואר ראשון בבלשנות, או שעדיף לשלב את לימודי התואר הראשון עם תחום כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה?

  7. גבי כתב(ה),

    מאי 15, 2006 @ 12:41

    למרבה הצער, בתואר ראשון בבלשנות לא לומדים כלום כמעט על נוירולינגוויסטיקה (זה משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, אבל באופן כללי תחום הנוירולינגוויסטיקה עדיין לא הפך לחלק אינטגרלי בלימודי הבלשנות בארץ). לכן, אם את רוצה לקבל רקע בתחום הזה כבר מהתואר הראשון, נראה לי שכדאי לך לחשוב ברצינות על מסלול דו-חוגי בלשנות-פסיכולוגיה (או אולי מדעי המוח, אבל אני לא יודע אם יש בזה מסלול דו-חוגי). תואר כזה גם ייתן לך יותר אפשרויות להמשיך לתארים מתקדמים מאשר אם תגבילי את עצמך בתואר הראשון לבלשנות בלבד, ככה שגם מהבחינה הזו זה נראה לי עדיף.

  8. לירון כתב(ה),

    יולי 10, 2006 @ 18:48

    אני מתחילה ללמוד השנה בלשנות אנגלית (דו חוגי עם פסיכולוגיה), בבן גוריון.
    הייתי מעוניינת לדעת כיצד בדיוק יכול לתרום התואר בבלשנות להוראת שפות (במקרה שלי-אנגלית).
    ראוי לציין שאיני דוברת אנגלית מבית.

  9. גבי כתב(ה),

    יולי 11, 2006 @ 9:06

    הקשר בין לימודי בלשנות להוראת שפות זה נושא שעולה בתדירות גבוהה, וכדאי באמת להתייחס לזה. קודם כל, מה לימודי הבלשנות לא יתנו לך בהקשר הזה:

    • לימודי בלשנות (אנגלית או כללית) בארץ לא כוללים קורסים על הדקדוק של השפה האנגלית ולא נועדו ללמד אותך אנגלית
    • לימודי בלשנות לא עוסקים ישירות בהוראה- אם כי בחלק מהאוניברסיטאות יש אפשרות לקחת במקביל ללימודי הבלשנות גם קורסים לתעודת הוראה באנגלית

    אז מה לימודי בלשנות כן יתנו לך בהקשר של הוראת שפות? יותר מכל דבר אחר, הם יעזרו לך להבין הרבה יותר טוב מה זה בעצם שפה ואיך היא עובדת, ויעזרו לך לנסח הכללות על השפה בצורה ברורה ומסודרת. אפשר כמובן ללמד שפות בלי שום הבנה תיאורטית, אבל לדעתי מי שלמד בלשנות יבין ויראה דברים שמי שאין לו רקע בלשני לא יבחין בהם, או שהוא לא יידע איך לנסח אותם במדויק.

    כדאי גם לציין שכל חומר הקריאה בבלשנות כללית מודרנית הוא בשפה האנגלית, ובחלק מהאוניברסיטאות גם מקובל שעבודות בבלשנות נכתבות באנגלית; לכן, גם אם זו לא המטרה העיקרית, אין ספק שיש פה רווח משני בכל הקשור לשיפור השליטה שלך באנגלית.

    בקיצור, אני חושב שלמי שרוצה לעסוק בהוראת שפות, לימודי בלשנות יכולים מאד להועיל; צריך רק להבין שהבלשנות במקרה הזה נותנת רקע תיאורטי ולאו דווקא כלים מעשיים, שאותם צריך ללמוד במקום אחר.

  10. סיון כתב(ה),

    אוגוסט 20, 2006 @ 12:51

    ואו איזה כיף שמצאתי ת'אתר הזה …
    בכל אופן נרשמתי כבר ללימודי בלשנות כחלק מתואר בתקשורת(זה מתבקש לדעתי ) .
    שאלתי היא כזאת:
    האם לבלשנות יש קשר לפסיכולוגיה אפשהו ?

  11. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 21, 2006 @ 12:08

    בהחלט יש קשר בין בלשנות לפסיכולוגיה; כל התחום שנקרא פסיכולינגוויסטיקה שייך גם לבלשנות וגם לפסיכולוגיה (כמו שאפשר לנחש מהשם…). כמה מהנושאים העיקריים בפסיכולינגוויסטיקה: רכישת שפה ראשונה, דו-לשוניות, ועיבוד לשוני; את כל הנושאים האלה אפשר לחקור גם מנקודת מבט של תיאוריות בלשניות (למשל, מה אפשר ללמוד על מבנה השפה מתוך התהליכים שמופיעים אצל ילד שלומד לדבר בשפת אימו), וגם מנקודת מבט של פסיכולוגיה קוגניטיבית (למשל, מה ההשפעה של גורמים כמו מגבלות זכרון, מנגנוני למידה כלליים, או ידע חוץ-לשוני על רכישת שפה).
    זה רק על קצה המזלג; אם תחפשי בגוגל "psycholinguistics", או "linguistics psychology", בטח תמצאי עוד הרבה אינפורמציה בנושא.

  12. יוסי כתב(ה),

    ספטמבר 30, 2006 @ 15:03

    אני מעוניין לקחת חוג לאנגלית כחוג נוסף בתואר כפול,הבנתי שקיימות שלוש מגמות לתואר באנגלית:

    1) ספרות אנגלית ואמריקאית.
    2) בלשנות אנגלית.
    3) מסלול משולב ספרות/בלשנות.

    אני רוצה ללמוד אנגלית כי שפה זו מושכת אותי ואני רוצה להמשיך ללמוד אותה ולשלוט בה ברמת שפת אם(פטור מלימודי אנגלית כשפה זרה כבר יש לי), ואם היתה מגמה כללית ללימודי אנגלית הייתי בוחר בה.אבל כל מה שיש זהם מגמות האלה.
    ספרות אף פעם לא עינינה אותי,לכן אני נוטה לכיוון של בלשנות
    השאלות שלי הם:
    1)האם בלשנות אגלית יכולה לקרב אותי למטרה שלי (לדעת שפה זו כמה שיותר טוב )?
    2)איזו יכולות חשיבה מפתח תואר בבלשנות אנגלית ???
    3)מה אפשר לעשות איתו מחוץ למסגרת האקדמית???
    4)כמה לימודים עמוסים בחוג זה בהתחשב שחוג השני שאני לוקח עמוס מאוד

  13. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 30, 2006 @ 15:53

    לימודי בלשנות בחוג/מחלקה לאנגלית ייתנו לך הבנה טובה יותר של השפה האנגלית (ושפות בכלל); ומכיוון שההרצאות, המבחנים, העבודות וכל חומר הקריאה הם באנגלית, אין ספק שהאנגלית שלך תשתפר. יחד עם זה, מטרת הלימודים מהסוג הזה היא לא ללמד אותך אנגלית, ואל תצפה לקורסים שבהם המרצים ילמדו אותך אנגלית או יתרגלו את האנגלית שלך.

    תואר בבלשנות (אנגלית או כללית) מפתח יכולת לחשוב בצורה מדויקת ולחפש חוקיות והכללות במה שנראה על פניו כים של עובדות חסרות הגיון. בחלק מהתחומים הניתוחים הם יותר מופשטים ומתמטיים, ובחלק הם יותר פשוטים ותיאוריים, אבל תמיד המטרה היא לחפש חוקיות ושיטתיות.

    לגבי השאלה השלישית שלך- על זה בדיוק ניסיתי לענות כאן.

    ועד כמה הלימודים עמוסים- אין לי תשובה; זה משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנת לימודים אחת לשניה.

  14. חיים כתב(ה),

    דצמבר 22, 2006 @ 11:26

    בלשנות אנגלית

    אני מחפש ספר המקיף את הבלשנות האנגלית בתחומי הפונולוגיה, מורפולוגיה וסינטק.

    (מעין 'גזניוס' לדקדוק העברי).

    האם יש לך הצעות?

  15. גבי כתב(ה),

    דצמבר 22, 2006 @ 18:23

    חיים- אמנם זה לא בדיוק התחום שלי, אבל אני חושב ששני ספרים הבאים עשויים לענות על הדרישה שלך:

  16. יעקב לנגזם כתב(ה),

    פברואר 8, 2007 @ 20:57

    זכור לי שקראתי היכן שהוא לגבי אוצר מילים של תינוק, בוגר, שיחה יומיומית וכו'. האם תוכל לסייע באיתור מידע כמותי בנושא.

    מקוה שלא כשלתי בלשוני ובבקשתי (למרות שהזכרת ההבדל בין בלשנות ולשון)

    בתודה
    יעקב

  17. גבי כתב(ה),

    פברואר 8, 2007 @ 21:16

    שלום יעקב,
    אין לי שום מידע ספציפי שרלוונטי למה שביקשת. הייתי מציע שתנסה לחפש בגוגל וריאציות על מילות חיפוש כמו infant vocabulary development acquisition וכו'.
    גבי

  18. מיטל כתב(ה),

    פברואר 21, 2007 @ 12:02

    היי, גם אני שמחה מאוד למצוא את האתר הזה, אז קודם כל ברכות על קיומו :-).
    אז ככה, השנה אני מסיימת את התואר הראשון בתקשורת. במקצועי אני קריינית, מגישה ומדובבת, ובמסגרת התואר טעמתי כמה קורסים מתחום הבלשנות והתאהבתי. מה גם, שזה נראה לי חשוב ופרקטי עבורי.
    חשבתי להמשיך את לימודי התואר השני בבלשנות, באוניברסיטת בר אילן ורציתי לדעת כמה דברים: 1- האם עניין השלמות הקורסים הוא לא תוך כדי לימודי התואר השני והוא מצריך שנת השלמה שלמה? 2- אני מאובחנת כלקויית למידה בקליטת שפות (אנגלית, מתטמטיקה..) האם זה עשוי להפריע לי בלימודי הבלשנות (גם כשלומדים על שפה ולא את השפה?). תודה מראש,
    מיטל.

  19. גבי כתב(ה),

    פברואר 21, 2007 @ 17:11

    מיטל,
    לגבי השלמות- זה תלוי בעיקר בתחום שבו את חושבת להתמקד, אבל בעיקרון אפשר לקחת קורסי השלמה במקביל לקורסים שייחשבו לך לתואר כל עוד אין בעיה של דרישות מוקדמות לקורסים. אני ממליץ לך אולי להפגש עם מישהו מחברי הסגל כדי לקבל מידע קצת יותר מדויק ואמין.

    לגבי לקויות למידה- אם את אומרת שיש לך קושי גם במתמטיקה, אז זה עשוי להקשות עליך בחלק מתחומי הבלשנות, בעיקר סמנטיקה ותחביר, שדורשים כישורים די דומים לאלה שנדרשים במתמטיקה; אבל בתואר שני לא חייבים לקחת קורסים מכל התחומים, ויש תחומים אחרים בבלשנות שדורשים כישורים מסוגים אחרים שדומים יותר למה שנדרש במדעי החברה למשל. אז כמובן שאני לא יכול לתת תשובה חד משמעית, אבל אני מאמין שתוכלי למצוא את התחומים בבלשנות שלא יהוו עבורך בעיה מיוחדת.

    בהצלחה- גבי

  20. שלומי כתב(ה),

    אוגוסט 23, 2007 @ 19:48

    שלום גבי,כמו כולם אני מאוד שמח על כך שהאתר הזה יצא לאור. אם כן רציתי לשאול בדעתך ולדעת,האם שילוב של לימודי בלשנות הסטורית של חקר השפות השמיות העתיקות ובעיקר העברית הקדומה, יעזרו לי בתוכנית הלימודים של לימוד הלשון העברית והשפות השמיות?
    תודה.

  21. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 23, 2007 @ 19:58

    שלומי- אתה שואל על פה על שני ענפי בלשנות שבהם אני לא ממש מבין (בלשנות הסטורית ולשון עברית), אז אני לא חושב שאני יכול לענות לך על זה תשובה רצינית. אני מעריך שהתשובה היא כן, אבל עדיף אולי לשאול מישהו שמכיר את התחומים הנ"ל מקרוב.

  22. אבי כתב(ה),

    ספטמבר 11, 2007 @ 8:20

    שלום גבי
    אני מסיים בימים אלה תואר ראשון בבלשנות ורוצה לדעת איזה מוסד בארץ מקיים לימודי MA בבלשנות חישובית (אם יש דבר כזה בכלל)
    היה ולא, האם אתה ממליץ על נושא קרוב שכן מלמדים.
    תודה

  23. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 11, 2007 @ 9:00

    אני מציע לך לברר במקומות הבאים: באוניברסיטת בן-גוריון, בחוג לספרויות זרות ובלשנות; בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב; ובאוניברסיטת חיפה בחוג למדעי המחשב. מכיוון שמדובר במקצוע בין-תחומי, קרוב לוודאי שתהיה חייב לעשות קורסי השלמה ממדעי המחשב.
    אתה יכול אולי גם לבדוק כיוון של מדעי המוח.
    בהצלחה.

  24. גיא כתב(ה),

    ספטמבר 19, 2007 @ 21:32

    שלום,

    האם מותר להגיד יש לפני מושא ישיר?

    יש לי את האופניים
    יש לו את האישה המדהימה ביותר

    תודה.

  25. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 19, 2007 @ 21:52

    גיא,
    כמו שניסיתי להסביר בהרבה מאד מקומות באתר הזה (למשל, כאן וכאן), בלשנים לא עוסקים ב"מותר" ו"אסור", אלא במה קיים ומה לא קיים. לכן אני יכול רק להגיד לך את מה שאתה בטח יודע: "יש … את" קיים בשפת הדיבור של חלק גדול מאד מדוברי העברית. אותי כבלשן מעניין להבין מה החוקיות שגורמת למבנה הזה להיות כ"כ נפוץ, והעובדה שהוא נפוץ למרות שמערכת החינוך ניסתה להכחיד אותו רק מדגישה עוד יותר שחייבת להיות פה חוקיות אמיתית.

  26. אור כתב(ה),

    נובמבר 3, 2007 @ 11:38

    אני מחפשת נואשות תחליף למילה "בעלי", שלה, קונטציה או פירוש ממשי של קניינות וניכוס, שלא בדומה למילה "אשתי" . בשפות אחרות; באנגלית, הולנדית, צרפתית, ערבית וכו המילים נובעות מעצם הנישואים ; כלומר הנשוי שלי, האיש שלי וכו . ידוע לי כי יש העושים שימוש ב'בן זוגי', ו'אישי' האם קיימות אלטרנטיבות נוספות מעודכנות בשפת 'הקודש' ???

  27. גבי כתב(ה),

    נובמבר 4, 2007 @ 8:11

    אור, אני חושב ששאלה מהסוג הזה כדאי להפנות למישהו שעוסק בלשון עברית. אני עוסק בבלשנות כללית, כך שזה לא התחום שלי; הבלשנות בכל מקרה עוסקת יותר בחוקים ועקרונות כלליים של הדקדוק ופחות במשמעויות של מילים ספציפיות.

  28. נעה כתב(ה),

    דצמבר 9, 2007 @ 14:59

    שלום,

    רציתי לדעת האם לימודי הבלשנות בכלל האוניברסיטאות נעשים בשפה האנגלית(כולל הגשת עבודות) או רק במקרים שמשלבים את לימודי הבלשנות עם לימודי אנגלית.
    בנוסף,האם לאחר לימודי בלשנות ניתן לעסוק בעריכה לשונית או שיש צורך לבצע עוד איזושהי הכשרה?
    אודה לך מאוד אם תעזור לי!
    תודה

  29. גבי כתב(ה),

    דצמבר 9, 2007 @ 22:23

    בחוג לבלשנות בת"א חלק מהקורסים הם בעברית וחלק באנגלית- תלוי במרצה. בבר-אילן הלימודים הם באנגלית. לגבי אוניברסיטאות אחרות אני לא בטוח.
    לגבי עריכה לשונית- אני כמעט בטוח שיש צורך בעוד הכשרה, כי בעצם זה לא משהו שלימודי הבלשנות עוסקים בו באופן ישיר; אבל אין לי מידע ספציפי בנושא הזה.

  30. rogi כתב(ה),

    ינואר 1, 2008 @ 20:25

    תמיד אהבתי שפות ולאחרונה התחלתי להתעניין בבלשנות, אך לא ממש קראתי ספרים או מאמרים בנושא. יש לי שתי שאלות:

    ראשונה, האם יש להגיע ללימודי בלשנות עם רקע או ידע קודמים?

    שניה, אני יודע אנגלית ברמה טובה אך לא ברמת שפת אם. ויש לי פחד, מאחר שאמרת שרוב הלימודים מבוססים על ידיעת אנגלית, שאני לא אבין…נבחנתי בבחינת הבגרות בהיקף 5 יחידות וקיבלתי ציון טוב מאוד, אבל תמיד קיים אצלי החשש מפני השפה. לדעתי משום שהיא שפה זרה.

    מהן המלצותיך?
    דרך אגב, אני מעוניין ללמוד באוניברסיטה העברית. האם ידועים לך פרטים על החוג שם?

    תודה רבה!

  31. גבי כתב(ה),

    ינואר 2, 2008 @ 22:06

    לימודי בלשנות לא דורשים שום ידע קודם- רק ראש בריא ;)

    לגבי אנגלית- חלק גדול מהסטודנטים שלומדים בלשנות בחוגים לאנגלית מגיעים עם רמת אנגלית לא יותר מאשר סבירה, ובסופו של דבר מסתדרים. בסופו של דבר רמת האנגלית משתפרת מאד כתוצר לוואי של הלימודים באנגלית, ככה שמרוויחים משהו נוסף מעבר לבלשנות עצמה.

    לגבי האוניברסיטה העברית- כמו שכתבתי למעלה וכאן, יש שם גם חוג לבלשנות, שעוסק בבלשנות סטרוקטורלית, וגם חוג לאנגלית, שעוסק בבלשנות גנרטיבית. אלה גישות מאד שונות זו מזו אז כדאי שתברר קודם כל מה יותר מעניין אותך.

  32. rogi כתב(ה),

    ינואר 3, 2008 @ 19:46

    תודה רבה!

  33. שירה כתב(ה),

    ינואר 20, 2008 @ 17:11

    שלום גבי

    אני מחפשת חומר על מבנה ההברות בעברית מודרנית. לא מעניינים אותי חוקים, אלא מה קיים בפועל כיום. אשמח אם תוכל להפנות אותי למאמר ו/או ספר העוסק בתחום.
    אני בדרך כלל מעדיפה למצא לבד את החומר, אבל למרות גיגולים רבים (בעיקר באנגלית) לא מצאתי את מבוקשי…
    תודה מראש!

  34. גבי כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 12:42

    שלום שירה,
    פונולוגיה זה ממש לא הצד החזק שלי, אז אני לא יכול לעזור לך הרבה בזה. את יכולה לנסות לשאול בפורומים, שאמנם הם מנומנמים מאד (בלשון המעטה) אבל אולי בכ"ז מישהו שם יידע.

  35. שירה כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 15:27

    ניסיתי גם שם ולצערי לא ממש מצאתי תשובות. גיליתי בעיקר שאני לא מסכימה עם רוב מה שאומרים שם או שכתוב.
    הבעייה היא שהשפה דינאמית והטקסטים, כמו גם הדעות קצת מיושנים.

    בכל מקרה תודה.

  36. גבי כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 16:40

    אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותם פורומים; התכוונתי לפורומים באתר שלי:
    http://www.gabidanon.info/forums
    פרסמי שם את השאלה שלך ואולי מישהו יענה.

  37. שימי שניר כתב(ה),

    פברואר 11, 2008 @ 11:09

    מחפשת את הפרוש ל"קלעים" ומכאן איך הגיעו לבטוי מאחורי הקלעים.
    למה ה קטשופ נקרא כך.
    תודה מראש

  38. גבי כתב(ה),

    פברואר 11, 2008 @ 12:27

    התשובה הפשוטה: אין לי מושג.
    מכיוון שבתדירות די גבוהה מפנים אלי שאלות על המשמעות או המקור של מילים, דבר שאין הרבה קשר בינו לבין התחום שבו אני עוסק, הוספתי לרשימת השאלות כאן תשובה כללית לשאלות מסוג זה.

  39. אלונה כתב(ה),

    מרץ 31, 2008 @ 20:16

    גבי שלום

    ראשית כל, ברצוני לציין כי האתר שלך הינו יוזמה מבורכת. כמישהי שבאה מרקע של הוראת אנגלית ומתעניינת בלימודי בלשנות במסגרת החוג לאנגלית, גילית כי אין מקורות רבים של אינפורמציה רלוונטית בנושא.

    רציתי לשאול ספציפית לגבי "מסלול בלשנות קלינית" בבר-אילן. לשמחתי התקבלתי בשנה שעברה ללימודי תואר שני בבלשנות בחוג לאנגלית בבר-אילן. נאלצתי לדחות את הלימודים לשנה הבאה. כעת אני מעוניינת לדעת:
    האם וכיצד אני יכולה להתקבל למסלול הבלשנות הקלינית?

    בברכה,
    אלונה

  40. גבי כתב(ה),

    מרץ 31, 2008 @ 20:34

    שלום אלונה,

    המסלול של בלשנות קלינית מיועד למי שיש לו תואר ראשון בהפרעות בתקשורת או מקצוע דומה, כך שאם אין לך רקע כזה מהתואר הראשון את לא יכולה להתקבל למסלול הזה. ומצד שני, האמת היא שמבחינת הלימודים זה לא ממש צריך לשנות לך: למעשה מדובר פשוט בתואר שני בבלשנות, עם היצע גדול יחסית של קורסים בנושאים שרלוונטיים למי שבא ממקצוע טיפולי (למשל, קורסים ברכישת שפה, לקויות שפה, דו-לשוניות, שפה והפרעות פסיכיאטריות, נוירולינגוויסטיקה וכד'). חשוב להבין שזה לא תואר שבעצמו מקנה מקצוע טיפולי: מי שלא למד מקצוע טיפולי במקום אחר לא יהפוך למטפל דרך התואר השני בבלשנות קלינית (שהשם הרשמי שלו הוא "בלשנות קלינית מחקרית", כדי להדגיש שזהו תואר מחקרי ולא תואר טיפולי).

    ברמה המעשית, במסגרת התואר השני ה"רגיל" בבר-אילן תוכלי להשתתף באותם קורסים כמו מי שנרשם למסלול הבלשנות הקלינית (יש אולי קורסים בודדים שמוגבלים לבלשנות קלינית, אבל אני לא בטוח לגבי זה); ההבדל יהיה שמי שלמד הפרעות בתקשורת, למשל, יוכל לכתוב תזה בנושא שמשלב בין הידע הבלשני התיאורטי לידע המעשי של מי שלמד ו/או עוסק במקצוע טיפולי.

  41. אלונה כתב(ה),

    אפריל 1, 2008 @ 12:41

    גבי שלום

    תודה על תשובתך המהירה, היסודית והמנומקת.

    יש לי שאלה נוספת:
    למיטב הבנתי כל הסטודנטים לתואר השני בבר אילן לוקחים קורסים בבלשנות תיאורטית. יש לי חשש מסויים לגבי הקורסים האלה, היות והם מאוד מתמטיים, בעוד שאני יותר נוטה למקצועות ההומניים. מניסיונך, האם מרבית הסטודנטים צולחים את הקורסים האלה גם אם באו מרקע שונה לגמרי?

    בברכה,
    אלונה

  42. מאיה כתב(ה),

    אפריל 1, 2008 @ 22:27

    שלום, גבי,
    האתר שלך שימח אותי מאוד – אני לא ה"מוזרית" היחידה! יש! :-)
    יש לי תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה והייתי רוצה במסגרת תואר שני לחקור את הקשר בין השפות ( עיברית ורוסית, למשל) ומקורן של המילים ואופן הווצרותן.

    תוכל לייעץ לי איפה ואיך אני יכולה לעשות זאת?
    תודה מראש,
    מאיה

  43. גבי כתב(ה),

    אפריל 2, 2008 @ 9:07

    אלונה- בתואר השני אצלנו בבר-אילן אין קורסי חובה (פרט אולי למעט השלמות למי שאין לו תואר ראשון בבלשנות), ככה שלא תהיי חייבת לקחת קורסים בבלשנות תיאורטית אם זה לא מדבר אליך. מצד שני, יש לא מעט אנשים שבאים בלי רקע בבלשנות תיאורטית ואחרי קורסי ההשלמה של הסמסטר הראשון הם פתאום מגלים שזה דווקא מוצא חן בעיניהם.

  44. גבי כתב(ה),

    אפריל 2, 2008 @ 10:36

    מאיה- כל העיסוק ההיסטורי בקשר בין שפות, שפעם היה נושא מרכזי בבלשנות, נדחק ב-100 השנים האחרונות הצידה והפך לעניין די שולי שלא הרבה בלשנים עוסקים בו; בחוגים לבלשנות בארץ אני לא יודע אם יש מישהו שעוסק בזה (אבל אולי כדאי לך לבדוק גם בחוגים ללשון).

    מצד שני, יש בבלשנות לא מעט עניין בנושאים שקשורים בצורה מסוימת למה שציינת, אבל לא מהפרספקטיבה ההיסטורית אלא מהפרספקטיבה של השפה כפי שהיא כעת. למשל, אצלנו בבר-אילן יש לא מעט אנשים (סגל+סטודנטים לתארים מתקדמים) שעוסקים בדו-לשוניות והשפעות של שפה אחת על שפה שניה אצל אנשים שחשופים ליותר משפה אחת; וחלק גדול מהמחקר בתחומים של מורפולוגיה ופונולוגיה קשור בצורה זו או אחרת להבנת החוקיות של יצירת מילים חדשות (בארץ, יש אנשים בחוג לבלשנות בת"א שעוסקים בזה).

    לכן, השאלה היא אם מה שמעניין אותך זה בהכרח ההתפתחות ההיסטורית של השפות בעבר, או מה שקורה/יכול לקרות בשפה בכל רגע נתון. הבלשנות של ימינו עוסקת באופן כמעט בלעדי בשפה כפי שהיא כרגע.

  45. אלונה כתב(ה),

    אפריל 8, 2008 @ 10:48

    גבי שלום

    בשנה הבאה אני מתכוונת להתחיל ללמוד לתואר שני בבלשנות בחוג לאנגלית בבר אילן.

    האם תוכל להמליץ לי על ספרים/אתרים שיתנו לי רקע בנושאים/מונחים בסיסיים בבלשנות שעשויים לעזור לי כהכנה לתואר השני?

    בברכה,
    אלונה

  46. רחל כתב(ה),

    אפריל 8, 2008 @ 20:46

    גבי שלום,
    רציתי לשאול משהו, אני מאוד מאוד רוצה להיות קלינאית תקשורת, אך הפסיכומטרי שלי לא מאפשר זאת, והתעייפתי מלנסות לשפר, רציתי לשאול האם תואר ראשון בדו חוגי בלשנות-פסיכולוגיה, ייתן לי פלוס גדול להגיע לתואר שני בקלינאות תקשורת? והאם יש אפשרות של מעבר מתואר ראשון בבלשנות לתואר ראשון בקלינאות תקשורת, על סמך ציונים גבוהים וכו'?

    תודה רבה רבה,
    רחל

  47. גבי כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 8:05

    אלונה-
    לגבי מידע באינטרנט- ריכזתי כמה קישורים רלונטיים כאן; אתר מומלץ נוסף הוא זה.

    לגבי ספרים- שני ספרים טובים הם זה וזה; שניהם ספרי מבוא לבלשנות מומלצים מאד. (בעברית, אגב, אין שום דבר רציני, ובכל מקרה אם את עומדת ללמוד לתואר שני בבלשנות כדאי להתרגל לכך שכל החומר הוא באנגלית).

  48. גבי כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 8:12

    רחל-
    אני לא מספיק יודע על תנאי הקבלה להפרעות בתקשורת, אבל עד כמה שאני יודע זה לא מקצוע שבו אפשר להתקבל לתואר שני בלי תואר ראשון באותו תחום. (המעבר בכיוון ההפוך, מהפרעות בתקשורת לבלשנות, הוא הרבה יותר קל, כמו שאת בטח כבר יודעת).

    בכל מקרה אני חושב שכדאי לך לנסות ליצור קשר עם מישהו מאחד החוגים להפרעות בתקשורת ולנסות לקבל תשובה מוסמכת, כי לי אין נסיון בתחום הזה.

  49. אלונה כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 13:42

    תודה על ההפניות לספרים / אתרים

    לגבי האנגלית, אין מבחינתי בעיה, היות ואני מורה לאנגלית…:)

  50. דפנה כתב(ה),

    אפריל 28, 2008 @ 23:43

    שלום גבי,
    ראשית, עליי להודות על מציאת אתר נפלא זה. ברצוני להרשם ללימודי תואר שני בבלשנות. את התואר הראשון עשיתי בהוראה בהתמחות אנגלית,אולם ברצוני לעסוק בכך לזמן קצר. לאחר בירורים רבים מסתבר כי אכן אין הרבה עבודה בתחום, אולם בכוונתי להמשיך לתואר שלישי אם יתאפשר בכך ולהרצות בנושא מאחר ותחום ההוראה מדבר אליי. שאלתי היא לגבי האפשרות להיות מרצה בנושא בלשנות: האם ניתן לעשות זאת לאחר התואר השני ומה הקשיים הטמונים בכך.
    תודה רבה, דפנה

  51. גבי כתב(ה),

    אפריל 29, 2008 @ 19:36

    שלום דפנה,
    אני חושש שהמצב לא מזהיר. מבחינת משרות באוניברסיטאות, יש הרבה יותר מועמדים בעלי תואר שלישי בבלשנות מאשר משרות. ומכיוון שבלשנות היא תחום לא מאד מוכר או מבוקש, אין כמעט מקומות מחוץ לאוניברסיטאות שבהן מלמדים בלשנות. יש פה ושם קורסים בבלשנות במכללות (במסגרות כמו לימודי הוראת שפות למשל), ומעט מאד בבתי"ס (בתוכניות מיוחדות למיניהן). לכן, כדאי שתהיי מודעת לכך שהסיכוי למצוא עבודה כמרצה לבלשנות הוא קטן.
    אפשרות יותר מעשית היא לראות בלימודי בלשנות כלי שיעשיר וישלים מקצוע מעשי כלשהו; למשל, אם יש לך כבר תואר ראשון בהוראת אנגלית, תואר מתקדם בבלשנות עשוי לתת לך יתרון בתחום הזה (ואולי למשל תוכלי ללמד במסגרות אחרות, לאו דווקא בבתי-ספר), או להרחיב בצורה אחרת את טווח האפשרויות שלך במציאת עבודה.
    בכל מקרה, כל מי שחושב ללמוד בלשנות צריך להבין שאין כמעט משרות בבלשנות נטו.

  52. רותם כתב(ה),

    מאי 25, 2008 @ 7:25

    שלום גבי.
    אני מעוניין לעסוק בתחום השפה האנגלית בעתיד(הוראה, תרגום),
    ואני בעיצומם של הליכי הרשמה. נרשמתי לבר אילן למחלקה לבלשנות אנגלית, ובנוסף נרשמתי לאונ' העברית לחוג לאנגלית. נותרתי עם כמה
    שאלות שאני מקווה שתוכל לענות לי עליהן:
    היכן עדיף ללמוד בעברית או בבר אילן? חשוב לי לימודים מעשירים
    שיתפרשו ושיקיפו מגוון תחומים (פסיכולינגוויסטיקה וכדו').
    חשוב לי ללמוד באונ', אך האם יש עדיפות למכללה?
    האם רצוי לשלב אנגלית עם משהו אחר(דו חוגי), או שעדיף להתמקד?
    אני שואל את זה מכיוון שבבר אילן למשל, בכדי להוציא תעודת הוראה
    אתה חייב ללמוד את המסלול המורחב, אני לא יודע איך זה בעברית.

    תודה רבה לך גבי.

  53. גבי כתב(ה),

    מאי 25, 2008 @ 8:10

    שלום רותם,
    באופן כללי אני מעדיף שלא להמליץ כאן על מקום לימודים זה או אחר, בעיקר לא כשאחת האופציות היא המחלקה לבלשנות בבר-אילן, שבה אני מלמד. לכל מקום יש יתרונות וחסרונות ואין לדעתי המלצה אחת שתתאים לכולם.
    יחד עם זה, מכיוון שהזכרת שחשוב לך שהלימודים יכללו פסיכולינגוויסטיקה, נראה לי שיש תשובה עובדתית די פשוטה לשאלה שלך: במחלקה לאנגלית בבר-אילן, הפסיכולינגוויסטיקה תופסת מקום די מרכזי; בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית, עד כמה שאני יודע, הרבה פחות.
    לגבי אוניברסיטה מול מכללה: היתרון העיקרי של לימודי אנגלית במכללה הוא למי שיודע בוודאות שהוא רוצה לעסוק בהוראה. מעבר לכך, לימודי בלשנות/אנגלית באוניברסיטה הם ברמה יותר גבוהה ומקיפה, ומי שלמד לתואר ראשון במכללה ורוצה להמשיך לתואר שני צריך בד"כ לעשות קצת השלמות.
    לגבי שילובים עם מקצועות נוספים: אני באופן אישי מאד ממליץ על זה (בעיקר משיקולי אפשרויות תעסוקה והמשך לימודים בהמשך); יחד עם זה, אם ברור לך שתרצה לעבוד בעתיד בתחום שקשור לשפה האנגלית, מסלול חד-חוגי/מורחב הוא הגיוני יותר מאשר עבור מי שרוצה ללמוד בלשנות כללית ולאו דווקא חושב על עבודה שקשורה לשפה האנגלית.

  54. שחר כתב(ה),

    מאי 26, 2008 @ 16:24

    שלום,
    חשבתי ללמוד בלשנות כי הנושא עניין אותי מאוד. אז ידעתי שיש רק בעברית ותל אביב. את שני החוגים פסלתי מסיבות שונות ולכן הגעתי למסקנה שאאלץ לוותר על הנושא. אני שמחה לשמוע שפה אוכל למצוא מידע על עוד מקומות ללמוד בלשנות בארץ.

    הבעיה העיקרית שלי היא שאני דיסלקית. יהיה לי קשה ללמוד לקרוא ולכתוב בעוד שפות חוץ מאלה שיש לי (עברית ואנגלית ברמה גבוהה). כיוון שהבנתי ,שלפחות בעברית, זה הכרחי ללמוד שפות ודי הרבה שפות, חשבתי שזה לא מתאים לי. אין לי בעיה עם שפות במובן של מתמטיקה, דווקא בחשיבה מתמטית תמיד הייתי חזקה.

    השאלה שלי אם זה אפשרית ללמוד בלשנות בלי הרבה להתעסק בלימוד שפות שונות? ואם כן איזה חוגים בארץ יותר מתאימים לזה?

    תודה רבה על האתר בכלל ועל המקום לשאול שאלות בפרט
    שחר

  55. גבי כתב(ה),

    מאי 26, 2008 @ 20:48

    שלום שחר,
    כן, העובדה שרק שניים מהחוגים בארץ שמלמדים בהם בלשנות נקראים "חוג לבלשנות" יוצרת בעיה ממשית לחוגים האחרים, והרבה מאד אנשים שרוצים ללמוד בלשנות בכלל לא מודעים לכל האפשרויות.

    לגבי לימוד שפות: רק בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית זה חלק מהלימודים. בכל החוגים האחרים עוסקים יותר בתיאוריה של חקר שפה, שמודגמת לפי הצורך בשפה זו או אחרת, אבל הסטודנטים לא צריכים ללמוד שפות. כמובן שמי שיודע יותר שפות יכול אולי להבחין בדברים שמי שיודע רק עברית ואנגלית יתקשה יותר להבחין בהם, אבל בסופו של דבר אין צורך לערבב בין הידע הבלשני (=הבנת המבנים והתהליכים שקיימים בשפה) לבין היכולת לדבר את השפה (לשם אנלוגיה: פסיכולוג קליני לא צריך לחוות על עצמו את כל ההפרעות שהוא מטפל בהן…)

    לכן, כל החוגים שבקישורים משמאל (תחת "בלשנות תיאורטית באוניברסיטאות") יכולים להתאים לך.

  56. אילת כתב(ה),

    יוני 23, 2008 @ 23:57

    שלום,

    בשנה הבאה אני אלמד לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן. הייתי מאוד רוצה לקחת בתור קורס כללי את המבוא לבלשנות. הבעיה היא שהאנגלית שלי לא ממש טובה. רציתי לשאול אם צריך לדעת אנגלית בשביל הקורס הזה?

    תודה.

  57. גבי כתב(ה),

    יוני 24, 2008 @ 17:10

    מצד אחד, המבוא לבלשנות (כמו שאר הקורסים במחלקה לאנגלית) מועבר באנגלית; ומצד שני, הרוב המכריע של הסטודנטים לבלשנות במחלקה אינם דוברי אנגלית ברמת שפת אם, וכולם מסתדרים עם שפת ההוראה.
    אני לא בטוח מה מדיניות האוניברסיטה לגבי ביטול רישום לקורסים, אבל אם ביטולים הם "בחינם" (ונדמה לי שזה המצב) אז את יכולה אולי להרשם לקורס, ובמקרה הכי גרוע, אם אחרי כמה שבועות תרגישי שאת לא מסתדרת, לבטל.

  58. טל כתב(ה),

    יוני 25, 2008 @ 23:30

    רציתי לדעת האם באוניברסיטה הפתוחה ישנו תואר בבלשנות כמו בשאר האוניברסיטאות.תודה מראש

  59. גבי כתב(ה),

    יוני 26, 2008 @ 9:19

    לא, אין תואר בבלשנות באוניברסיטה הפתוחה. עד כמה שאני יודע יש קורס אחד שמקביל במידה רבה לקורסי מבוא שניתנים באוניברסיטאות האחרות, אבל זה לא תואר שלם בבלשנות.

  60. לירן כתב(ה),

    אוגוסט 28, 2008 @ 9:36

    שיטוט קצר באתר הבאמת מבורך הזה הביא לתשומת לבי שבעברית לא מתמקדים ככ בבלשנות גנרטיבית שזה תחום העניין העיקרי שלי. היות ואני שוקלת ללמוד שם אני חייבת לציין שהופתעתי מאוד מפני ששוטטתי באתר החוג קודם לכן וראיתי כי בעברית מציאים שני מסלולי לימוד בלשנות. האם גם במסלול המתמקד בגנרטיבית אין מספיק קורסים והתמקדות בתחום? או האם זהו מסלול חדש והאתר לא מעודכן? אני מבולבלת. הצילו

  61. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 28, 2008 @ 13:25

    לירן- האמת שהקדמת אותי, כי ממילא חשבתי לכתוב פוסט קצר בנושא. הנה התקציר:
    באוניברסיטה העברית היה עד עכשיו מסלול לבלשנות גנרטיווית בחוג לאנגלית; החל משנת הלימודים הקרובה המסלול הזה הפך להיות חלק מהחוג לבלשנות, ולכן החוג לבלשנות שם כולל כעת שתי מגמות נפרדות- בלשנות סטרוקטוראלית ובלשנות גנרטיווית. ממה שאני יודע, המסלול בבלשנות גנרטיוויות הוא בהחלט ממוקד בתחום ויש לו סגל מעולה.
    לגבי האתר- נראה לי שיש שם שני אתרים שונים, אחד לכל מסלול. אני מניח שזה מה שאת מחפשת.

  62. שרה ליזרוביץ כתב(ה),

    אוקטובר 14, 2008 @ 16:13

    שלום,
    אני מחפשת חומר לקריאה והסברים שכוללים דוגמות לחסכנות לשונית ובזבוז לשוני בשפה העברית בהשואה לשפות אחרות.
    תודה,
    שרה

  63. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 16, 2008 @ 10:56

    שלום שרה,
    השאלה היא קודם כל למה בדיוק קוראים "חסכנות" ו"בזבוז"; מרבית הבלשנים יעדיפו קרוב לוודאי להגיד שאין להם מושג מה נחשב ל"בזבוז" בשפה, ולכן לא תמצאי הרבה דיונים על נושאים כאלה בבלשנות. יש אמנם הרבה עיסוק במסגרת תיאוריות של תחביר בנושאי חסכנות של הדקדוק, אבל כאן העיסוק הוא בדברים מאד טכניים ומופשטים שבטח לא יגידו שום דבר למי שלא שולט בספרות העדכנית ביותר בתחום- ובכל אופן, העיסוק הוא בחסכנות של הדקדוק של שפה אנושית באופן כללי (כלומר, בשאלה עד כמה שפה אנושית כמערכת קוגניטיבית היא מנגנון חסכוני ו"יעיל"), ולא בהשוואה בין שפות מבחינת מידת החסכוניות שלהן.
    או במילים פשוטות: אני חושש שאין לי ממש איך לעזור לך בזה…
    גבי

  64. טליה כתב(ה),

    נובמבר 9, 2008 @ 21:50

    ערב טוב .
    אני לא בלשנית ובאה מתחום אחר לגמרה(כלכלה).
    ובנוסף עברית לא שפת אם שלי .לכן קטונתי בפניכם.
    למרות זאת אני מאוד אוהבת שפה עברית ותוך כדי משתדלת לשפר אותה על ידי קריאה או מילון.
    אשמח לעזרתכם !
    ברצוני לקבל הסבר מפורט עבור כמה מילים או מילות:)
    זאת הדילמה :אם מילה היא נקווה אז מדוע אומרים מילים יפות או שאם נכון להגיד מילות יפות או שגם וגם או ישנם מקומות מיעודים לצורת הנבעטות כזאת או אחרת .לכל אחד שאליו פניתי לא נשארתי עם תשובה משתכנעת .מכווה שאם הכתובת הנכונה .
    בתודה מראש טליה

  65. גבי כתב(ה),

    נובמבר 10, 2008 @ 17:15

    טליה- כמו שניסיתי להסביר בכמה מקומות באתר שלי (וגם בדף הזה), אני לא עוסק בלשון עברית ולא בשאלות של איך "נכון" להגיד, אלא רק בהבנת השפה כפי שמדבר אותה מי שזו שפת האם שלו. לכן אני לא יכול לענות לך ישירות על השאלה שלך, מעבר לזה שאני יכול להגיד שמעולם לא נתקלתי בדובר עברית שאומר "מילות" (פרט למספר צירופים קפואים כמו "מילות חיבה" או "מילות יחס").
    ובאופן כללי יותר- אף פעם אין חפיפה מלאה בין הצורה של המילה (ביחיד או ברבים) לבין המין הדקדוקי שלה- לא בעברית, ולא בשפות אחרות שיש בהן מין דקדוקי. מין דקדוקי הוא במידה רבה שרירותי ולא מציית לשום חוקיות ברורה- למרות שיש חוקיות חלקית, שקל לנסות להאחז בה, אבל זה לא ממש עובד בכל המקרים. לכן יש מילים שהמין שלהן הוא נקבה וצורת הרבים שלהן עם "-ים", וגם אם זו לא צורת הרבים הטיפוסית לנקבה, זה עדיין לא אומר שזה בלתי אפשרי. אולי יש לזה איזה הסבר היסטורי, אבל הסברים היסטוריים הם לא משהו שרוב הבלשנים בימינו מחפשים.

  66. תמי כתב(ה),

    נובמבר 29, 2008 @ 18:00

    הי,
    ראשית, מחמאות על האתר!
    שנית, מזה זמן יש בי רצון ללמוד תואר ראשון בבלשנות "בשביל הנפש".
    אבל לא בלשנות שמית אלא לטינית דווקא.
    האם יש התמחויות בשפות לטיניות בלבד? האם זה בהכרח יהיה חלק מתוכניות הלימודים של שפה זרה(כגון אנגלית, צרפתית או דומה)

    תודה

  67. גבי כתב(ה),

    נובמבר 29, 2008 @ 20:35

    תמי- לגבי בלשנות לא-שמית: אם זה לא ברור מהדף הזה ומשאר האתר, בכל החוגים בארץ שיש בהם תוכנית לימודים שנקראת פשוט "בלשנות" מדובר בבלשנות כללית ולא בבלשנות שמית. זה כולל את החוגים לבלשנות בת"א ובי-ם, את המחלקות לאנגלית בבר-אילן ובחיפה, ואת החוג לספרויות זרות ובלשנות בב"ש.
    אם את רוצה דווקא שפות לטיניות, השאלה איזו. באופן כללי, בחוגים שציינתי עוסקים בבלשנות כללית שרלוונטית באותה מידה לכל שפה שהיא; ורק אם את דווקא מתעניינת בשפה אחת ספציפית, תצטרכי ללמוד בחוג שמתמחה באותה שפה.

  68. לי כתב(ה),

    דצמבר 4, 2008 @ 16:14

    גבי שלום,
    ראשית מאוד נהניתי לקרוא את כל השאלות והתשובות וזו לי הפעם הראשונה שאני נכנסת לעולם הבלשנות. אני בכלל עורכת דין במקצוע ועוסקת בתחום ההשקעות יותר אך כנראה מאז ומתמיד נמשכתי לתחום השפות גם קצת הסטוריה וכמובן גם לימודי שפות שונות (אני דוברת עברית, אנגלית,צרפתית ולמדתי גם הולנדית).בכל מקרה אני מהופנטת מכל מה שקשור לשפות.ולשאלתי:אני מחפשת לימודים אשר יתעמקו בשפות שונות קצת בהסטוריה קצת בשימושים (כמו שציינת שמתמקדים היום) אך התחום הפסיכולוגי או אולי יותר האנתרופולוגי פחות מעניין אותי.מאוד מעניין אותי ללמוד לעומק שימושים בשפות שונות אולי קצת לימודים לתוך השפה אם צריך וכו'.אני לא בטוחה שמה שאני מחפשת קיים אך אם כן אשמח אם תמליץ לי על המקום הטוב ביותר שאוכל להגיע אליו.תודה

  69. גבי כתב(ה),

    דצמבר 4, 2008 @ 21:09

    לי, אני באמת לא יודע על מה אני יכול להמליץ לך. לימודי בלשנות באופן כללי הם לא לימודי שפות, ואין הרבה עיסוק בצד ההיסטורי במסגרת לימודי בלשנות. אולי במגמה לבלשנות סטרוקטורלית באוניברסיטה העברית תמצאי משהו שקרוב למה שאת מחפשת, אבל אני לא מספיק מכיר כדי להגיד בוודאות.

  70. רז כתב(ה),

    דצמבר 23, 2008 @ 14:34

    האם קיים מסלול בלשנות משפטית שבו לומדים להשתמש בכישורי הבלשן למשפט ( חוו"ד וכו')

    תודה

  71. גבי כתב(ה),

    דצמבר 23, 2008 @ 20:10

    לא בארץ; בחו"ל יש כמה מקומות שעוסקים בזה (זה נקרא forensic linguistics), אבל בארץ אני יודע רק על אדם אחד שיש לו קשר לתחום הזה.

  72. מאור כתב(ה),

    דצמבר 30, 2008 @ 22:29

    גבי שלום ,
    זו אינה הפעם הראשונה שאני מעיין באתר הנפלא הזה.. כיום אני סטודנט לתואר ראשון דו חוגי – בלשנות ולשון עברית באוניברסיטת ת"א , ולאתרך יש תרומה רבה לעצם הבחירה בתחום.
    מכל מקום, שאלותי הן בנוגע ללימודי בלשנות בחו"ל:
    האם ניתן ללמוד בלשנות כללית באוניברסטאות בחו"ל ?
    האם יש מגמה לקבל תלמידים מהתחום (ומחו"ל) באוניב' אלו ?
    האם יש אפשרות להמשיך בחו"ל את התואר הראשון שהתחלתי פה (כמובן בלי עברית) ? ובכלל האם זה ריאלי ללמוד בלשנות בחו"ל ?

    בתודה מראש,
    מאור

  73. גבי כתב(ה),

    ינואר 1, 2009 @ 22:06

    מאור- כמובן, יש לא מעט אוניברסיטאות בחו"ל שאפשר ללמוד בהן בלשנות כללית, אם כי אני לא יודע לגבי תואר ראשון; מה שאני כן יודע זה שהרבה אנשים שסיימו בארץ תואר ראשון או שני בבלשנות ממשיכים אח"כ לתואר שלישי בחו"ל, ואתה יכול למצוא בוגרים של החוג לבלשנות בת"א במסלולים לתואר שלישי בכל האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום הבלשנות.

  74. הילה כתב(ה),

    מרץ 19, 2009 @ 17:23

    גבי שלום רב,

    אני מתחילה ללמוד באוקטובר הקרוב ונתקלתי באתר שלך במהלך חיפושיי על "בלשנות".
    אשמח אם תוכל לעזור לי בשאלות הבאות:

    אני מניחה שזו שאלה שקשה לענות עליה, אך עליי לדעת באיזו אוניברסיטה הכי כדאי ללמוד בלשנות אנגלית, כלומר, אילו קורסים כדי שיהיו שם? למה עליי לשים לב?
    לדוג', אני יודעת שבאוניברסיטת תל אביב יש חוג ללימודים אמריקאיים לעומד האוני' העברית בירושלים ששם יש שילוב של בלשנות וספרות או רק ספרות אנגלית.

    אולי ניתן לשלב עם לימודי האנגלית בלשנות כללית?
    או סוג לימודים אחר?

    אני מאוד אוהבת אנגלית והייתי רוצה להגיע לרמה דקדוקית מאוד גבוהה בשפה ולכן חשבתי שעליי ללמוד ספרות ובשלנות אנגלית יחד.

    סליחה על השאלה הארוכה :).. ואודה לך על עזרתך,

  75. גבי כתב(ה),

    מרץ 20, 2009 @ 10:13

    הילה,

    המלצה חד משמעית אני לא יכול לתת לך. מה שאני כן יכול להגיד זה שבאוניברסיטאות שבהן יש מסלול לבלשנות במסגרת חוג לאנגלית, מלמדים במסלול הזה בלשנות (כללית) ולא את השפה האנגלית; כך שאם המטרה שלך זה ללמוד אנגלית, את עלולה להתאכזב- הלימודים יתקיימו באנגלית, חומר הקריאה יהיה באנגלית, וכו', אבל אל תצפי לקורסים שילמדו אותך את הדקדוק של השפה האנגלית.

    מצד שני, אני חושב שאפשר לשלב לימודי בלשנות עם לימודי ספרות אנגלית כמעט בכל האוניברסיטאות- גם אם זה לא באותו חוג, אז יש מסלולים דו-חוגיים (בבר-אילן זה נקרא דו-ראשי) שמאפשרים לך לבחור שני חוגים. את הפרטים תבררי בכל אוניברסיטה בנפרד.

    בקיצור, ההמלצה שלי: ספרות אנגלית זה ספרות אנגלית, ובלשנות זה בלשנות (גם אם זה בחוג לאנגלית); אם את רוצה את שניהם, חפשי מסלול שבפירוש מוגדר כמסלול שמורכב משני חלקים, כי במסלול בלשנות לא מלמדים אנגלית.

  76. הדר כתב(ה),

    מאי 24, 2009 @ 12:55

    אני מאוד אוהבת את השפה האנגלית והייתי רוצה ללמוד אותה כדי להיות מורה לאנגלית. מצד שני אני טובה באנגלית אך לא מספיק…

    אני חושבת להתחיל ללמוד לתואר ראשון בבר אילן בשילוב תעודת הוראה,מה עדיף ללמוד בלשנות אנגלית או ספרות אנגלית?

    ובנוסף הייתי שמחה לקבל דוגמאות למשפטים באנגלית שיש להם שתי משמעויות,או אתר שאתה יודע שיש בו דוגמאות כאלה זה מאוד דחוף לי כי יש לי מבחן כניסה למחלקה באנגלית,בנוסף צריך לכתוב חיבור באנגלית אתה יודע במקרה מהן הדרישות?

  77. גבי כתב(ה),

    מאי 24, 2009 @ 13:26

    שלום הדר,

    היות ואני מרצה במחלקה לאנגלית בבר-אילן, יש בעייתיות מסוימת בכך שאתן לך תשובות מלאות לכל השאלות. אז רק בקיצור:

    • רק חלק קטן מהסטודנטים לבלשנות במחלקה חושבים שהאנגלית שלהם היא "מספיק טובה"- את לא צריכה לחשוש מהצד הזה של הלימודים. מצד שני, הכשרת מורים היא לא המטרה העיקרית של הלימודים אצלנו, ולכן – חוץ מהקורסים לתעודת הוראה – השיפור באנגלית שלך במהלך הלימודים יהיה רק "תופעת לוואי" של העובדה שהלימודים עצמם מתקיימים באנגלית.
    • הבחירה בין ספרות לבלשנות תלויה בנטיות שלך: בלימודי ספרות קוראים המון, והתחום הוא די "הומני" (אם להשתמש במושגים של תיכון); בלימודי בלשנות לעומת זאת קוראים הרבה פחות, אבל יש הרבה עניין של ניתוח ותרגול, ונדרשת חשיבה יותר מדויקת ומופשטת.
    • לגבי דו-משמעות: חפשי בגוגל משהו כמו ambiguity או ambiguous sentences
    • לגבי הדרישות במבחן קבלה- אין לי מושג (ואני חייב להודות שאפילו לא ידעתי שיש מבחן כזה!)
  78. הודיה כתב(ה),

    יולי 2, 2009 @ 22:28

    היי!
    האמת היא שאני בסה"כ בת 18, אך כבר מעכשיו, פחות או יותר, אני מנסה למצוא לי כיוון, כדי להתחיל בלימודים באוניברסיטה אחרי שנת השירות הלאומי שלי.
    בכל אופן, אני אדם שמאוד אוהב שפות, וב"ה קליטת השפות שלי אכן טובה. רציתי לשאול: מה בדיוק עושים בבלשנות? האם מקצוע זה יכול באמת להיות מימוש של אהבתי לשפות, או שאולי כדאי ללכת לדבר אחר (כגון: תרגום)? אילו מקצועות נוספים עוסקים בתחום? תודה רבה!

  79. גבי כתב(ה),

    יולי 3, 2009 @ 9:05

    הודיה- לגבי "מה בדיוק עושים בבלשנות", קצת קשה לי לתת תשובה קצרה- הבלוג הזה כולו מנסה להיות תשובה ארוכה… באופן כללי, בלשנות עוסקת בלנסות להבין את החוקיות מאחורי השפה; בלשנות היא מקצוע תיאורטי- המטרה בלימודי בלשנות היא לא ללמד אותך שפות, אלא לאפשר לך להכיר ולהבין טוב יותר תופעות שונות בשפה. לכן, אם זה עונה על הצורך של מי שפשוט אוהב שפות- כן ולא: מצד אחד, כל לימודי הבלשנות עוסקים בשפה, וקרוב לודאי שבלימודים כאלה את תיהני מלגלות המון דברים על השפה שמעולם לא הבחנת בהם (גם אם זו שפת אמך); ומצד שני, אל תצפי שבלימודי בלשנות תלמדי שפות- ברוב האוניברסיטאות, לימודי בלשנות לא כוללים לימוד שפות.
    לגבי מקצועות אחרים: לימודי תרגום הם, למיטב ידיעתי, לימודים לתואר שני או לימודי תעודה; במסגרת מקצועות בינתחומיים כמו מדעי הקוגניציה או מדעי המוח עוסקים לא מעט גם בשפה; ובכיוון יותר מעשי- גם בלימודי הפרעות בתקשורת יש חלק לתחום השפה.

  80. נעה כתב(ה),

    יולי 3, 2009 @ 11:22

    שלום גבי,
    קודם כל תודה על האתר המבורך שעושה קצת סדר בבלגן הזה שנקרא בלשנות.
    אני סטודנטית שעשתה שנת השלמות באונ' העברית לקראת תואר שני בתכנית אישית סביב חקר השפה הסינית. הרקע שלי הוא תואר ראשון במזרח אסיה מגמת סין. בתור כזו, ניגשתי לשנת ההשלמות ללא מושג קלוש במה בעצם מדובר, אבל עם הרבה סקרנות. במהלך השנה הזו טעמתי טעימות שונות סביב הנושא של חקר שפה ובלשנות, והגעתי למסקנה, בעזרת הידע המאד מצומצם שהצלחתי לרכוש, שכנראה מעניין אותי לעסוק בסינית מהיבטים של התיאורייה התחבירית של הx-bar. ולזה נוגעת שאלתי – ראיתי שבאונ' תל אביב היצע הקורסים בנושא מעט יותר רחב מבירושלים, וכן יש להם תכנית מ.א. אשר נקראת 'לימודים קוגנטיביים של השפה ושימושיה', האם ידוע לך משהו על התכניות שהם מציעים, והאם יש לך עצה בנוגע למסגרת המתאימה ביותר עבורי להעמיק בנושא זה? כמו כן, האם לדעתך חקר הסינית מהיבט זה עשוי להיות בעל ערך, או שאולי היבטים אחרים במקרה של הסינית יהיו דווקא יותר משמעותיים? ושאלה אחרונה – האם אתה מכיר חומר אקדמי בנושא של חקר השפה הסינית ותיאוריית ה-x-bar?
    בתודה רבה רבה,
    נעה

  81. גבי כתב(ה),

    יולי 5, 2009 @ 14:05

    שלום נעה,
    אני לא יודע הרבה על התכנית הזו בת"א, אבל בהחלט הייתי מציע לך ליצור קשר עם מי שאחראי עליה ולקבוע פגישה; אני יכול להגיד לך שאני, כשסיימתי את התואר הראשון, התלבטתי בין כמה כיוונים אפשריים ובסופו של דבר ההתלבטויות נעלמו אחרי שנפגשתי עם כמה אנשי סגל מהתחומים הרלוונטיים.
    דבר נוסף (וקשור) שאני ממליץ לך לקחת בחשבון זה שכשמדובר בתואר שני או שלישי, מעבר להיצע של הקורסים מאד חשוב למצוא מנחה, בעיקר אם נראה לך שיש לך כבר כיוון שבו את רוצה להתמקד. העצה שלי- צרי קשר (בשלב ראשון באימייל) עם מרצים שעוסקים בתחביר בכל אחת מהאוניברסיטאות שאת חושבת עליהן, תציגי את הנושא שמעניין אותך, ותראי מה יגידו לך- לכל מרצה יש תחומי עניין שונים, וחשוב למצוא מישהו שיהיה מעוניין להנחות אותך.
    לגבי הנושא הספציפי- תיאוריית x-bar זה נושא מאד רחב שמהווה רק חלק אחד מכלל המודל התחבירי, ובד"כ אנשים עוסקים בשאלות הרבה יותר נקודתיות. לכן גם קשה לי להמליץ לך על חומר ספציפי בנושא; יש לא מעט עיסוק בסינית בתחביר הגנרטיבי, אבל אני לא מכיר דברים שעוסקים דווקא בניתוח x-bar של סינית. אני חושב שהעצה הכי מעשית שיש לי מבחינת חיפוש נושא למחקר היא להכנס לסמינריונים ולהרצאות בכנסים וכד', ולהחשף לכמה שיותר מחקרים עכשוויים; בד"כ נושאים למחקר צצים תוך כדי דיון בניתוחים של אחרים (כי שום דבר לא עובד בצורה מושלמת, ואיפה שיש בעיות יש על מה לעבוד).
    אם יש לך שאלות נוספות, את יכולה גם ליצור איתי קשר באימייל (דרך הדף הזה); אני מעדיף להשאיר את הדף הנוכחי לנושאים שעשויים לעניין מספר גדול של אנשים.

  82. לי כתב(ה),

    יולי 9, 2009 @ 11:32

    שלום רב! ברכות על האתר ,נתקלתי בו ממש במקרה ,
    אני בוגרת אוניברסיטת בר אילן -פקולטה בלשות אנגלית , סיימתי את לימודי לפני 7 שנים ,כשהייתי בת 19 לא עסקתי בתחום היות ואין לו כל כך ביקוש.
    אני כיום מעוניינת לשלב את הלימודים עם התחום הייטקי ,
    האם אתה יכול להמליץ לי על הקורסים מענף ההייטק שיעזרו ליצור מקצוע לעיסוקיי משילוב של השניים
    ועוד שאלה , אני מעוניינת לחדש לימודי תואר שני בבלשנות אנגלית ולקחת חוג נוסף אך יותר פרקטי , שבו אני אוכל לעסוק ,
    מה יהיו המלצתך .
    תודה מראש !

  83. גבי כתב(ה),

    יולי 9, 2009 @ 14:36

    שלום לי, אני לא חושב שיש קורס שיכול כשלעצמו לתת לך את הכלים לשילוב בין בלשנות להייטק; רוב מי שעושה שילוב מהסוג הזה עשה תואר ראשון/שני/שלישי גם בבלשנות וגם במדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה או תחום דומה. לצערי הקפיצה מבלשנות להייטק דורשת או הרבה ידע בשני התחומים, או הרבה מזל, או גם וגם…

    לגבי תואר שני- בתואר שני לומדים רק בחוג אחד (בניגוד לתואר ראשון שבו אפשר ללמוד במקביל בשני חוגים), ככה שאת צריכה לבחור- או תואר שני בבלשנות, או תואר בתחום אחר. בכל מקרה, בלי להכיר אותך אני לא חושב שאני יכול להמליץ לך על תחום ספציפי.

  84. גל כתב(ה),

    אוגוסט 25, 2009 @ 21:53

    שלום גבי,
    אני מתחיל לימודי ספרות & בלשנות אנגלית בבן-גוריון.
    אני מעוניין ללמוד שפה נוספת – חלק מנקודות זכות לקורס כללי. אני יודע עברית ואנגלית. איזו שפה נוספת אתה ממליץ לי ללמוד שתעשיר את לימודיי בבלשנות. אני מתלבט בין צרפתית לספרדית. אשמח גם לשמוע כיוונים אחרים.

    תודה
    גל

  85. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 26, 2009 @ 13:18

    שלום גל,
    אני לא חושב שיש שפה אחת ספציפית שעדיפה על אחרות מנקודת מבט של לימודי בלשנות. אם ההתלבטות היא בין צרפתית לספרדית, נראה לי שצרפתית אולי תהיה לך קצת יותר שימושית, אבל זה לא הבדל משמעותי. ומצד שני, אם יש לך אפשרות ללמוד שפה ממש שונה ממה שאתה כבר מכיר (למשל, יפנית, סינית, או טורקית) זה כן יכול להועיל, כי זה ייתן לך פרספקטיבה יותר רחבה על סוגי התופעות שיש בשפות אנושיות.
    גבי

  86. מאיה כתב(ה),

    יוני 13, 2010 @ 16:19

    יש לך מושג כמה בלשנים יש בארץ? זאת אומרת, כמה מהו מספר האנשים שבאמת עוסקים בתחום הזה בימינו? תודה

  87. גבי כתב(ה),

    יוני 14, 2010 @ 7:16

    מאיה- זו שאלה שדי קשה לענות עליה. אם נתייחס רק לאנשים שעוסקים בבלשנות כללית (על מספר האנשים שעוסקים בבלשנות שמית/עברית אני לא מספיק יודע כדי לענות), הייתי אומר שיש כמה עשרות בלשנים שעובדים כסגל אקדמי קבוע באוניברסיטאות (משהו כמו 40 לדעתי, אולי קצת יותר); ועוד כמה עשרות שמלמדים כסגל זמני באוניברסיטאות ובמכללות. מעבר לזה מאד קשה לענות- למשל, האם מי שיש לו דוקטורט בבלשנות ועובד בחברת הייטק בתחום שקשור לעיבוד שפה נחשב לבלשן? אני מעריך שמחוץ לאוניברסיטאות מספר האנשים שעוסקים בבלשנות "נטו" הוא קרוב לאפס, אבל יש הרבה מאד (עשרות? מאות אפילו?) בעלי תואר שני/שלישי בבלשנות שעובדים בתחומים שונים שקשורים לשפה, אבל לא בדיוק בבלשנות.

  88. תומר כתב(ה),

    יוני 30, 2010 @ 17:33

    שלום, השפה העברית מאוד מעניינת אותי על כל גווניה, נוכחתי לגלות זאת לאחר שהשלמתי בגרויות במכינה הקדם אקדמית בלשון והבעה. כיום, לאחר שהשלמתי לבגרות מלאה ורגע לפני קורס הפסיכומטרי , אני נמצא בצומת דרכים לגבי המשך תחום התואר אשר ארצה ללמוד. כפי שציינתי תחום הלשון והשפה העברית מאוד מושכים אותי, ולכן שאלתי – האם תואר בלשון יקנה לי מקצוע בחיים ? ולאו דווקא בתחום ההוראה, אלא בתחומים אחרים.
    שאלה נוספת היא מה ההבדל בין תואר בלשון לבין תואר בבלשנות.

  89. גבי כתב(ה),

    יוני 30, 2010 @ 22:00

    תומר- אני אתחיל מהשאלה האחרונה שלך: תואר בלשון עוסק בשפה העברית; תואר בבלשנות עוסק בשפה אנושית באופן כללי. לכן, אם אתה רוצה ללמוד על העברית, אתה מחפש לימודי לשון; ואם אתה רוצה ללמוד על האופן שבו שפה (כל שפה) בנויה ועובדת ועל האופן שבו בני אדם משתמשים בשפה, אתה מחפש לימודי בלשנות.

    ולגבי השאלה הראשונה שלך: אני לא יכול לתת תשובה רצינית, כי מעולם לא למדתי לשון (מעבר לביה"ס כמובן). אני חושב שבוגרי לשון יכולים לעבוד בתחומים כמו עריכה לשונית, אבל כדאי שתברר את זה עם מישהו מהתחום.

  90. רונית כתב(ה),

    יולי 3, 2010 @ 20:53

    הנני מעוניינת ללמוד בלשנות לתואר ראשון באופן פרטי ובקצב שלי, דרך האוניברסיטה הפתוחה, האם אתה ממליץ? מהם היתרונות ,חסרונות לדעתך ?

  91. גבי כתב(ה),

    יולי 3, 2010 @ 21:05

    רונית- עד כמה שאני יודע, אין באוניברסיטה הפתוחה אפשרות ללמוד לתואר לבלשנות; יש שם אם אני לא טועה רק שני קורסים בבלשנות:
    http://www.openu.ac.il/courses/10730.htm
    http://www.openu.ac.il/courses/10143.htm

    על סמך היכרות עם צוות הפיתוח של הקורס ורשימת הנושאים, הייתי ממליץ על הקורס הראשון מהנ"ל (מבוא לבלשנות תאורטית). אבל בכל אופן, זה רק קורס אחד שאולי ייתן לך מושג במה מדובר, ובשביל תואר שלם תצטרכי להגיע לאוניברסיטה "רגילה".

  92. יחזקאל כתב(ה),

    ספטמבר 7, 2010 @ 17:36

    שלום גבי —–
    כמי שמוצא הרבה זמן להתפלפל בניסוחי לשון רדודים
    וגם בהשלכות תובנתיות של משמעויות הלכתיות ברורים
    אשמח דרכך לעשות קפיצה-חופפת לתואר ראשון בבלשנות
    ולהעמיק במשמעויותיה באמת ללא הצטעצעויות מגומגמות
    כמו כן אשמח לדעת אם קיים תקציר מקוטלג
    מסודר של הגדרות תחום זה בכסף או בחינם

                    שלך בידידות  חזי
    
  93. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 7, 2010 @ 21:14

    חזי, קודם כל כדאי שתבדוק אם מה שאתה מחפש זה לימודי בלשנות או לימודי לשון; משאלתך אני מקבל את הרושם שאולי מה שאתה מחפש זה לימודים על השפה העברית, שאלה לימודי לשון עברית ולא לימודי בלשנות (וזה לא התחום שלי, כך שאני לא יכול לעזור לך בזה). אם לעומת זאת אתה רוצה ללמוד על השפה האנושית באופן כללי (ולאו דווקא על העברית), אז באמת לימודי בלשנות זה מה שאתה מחפש.
    לגבי פירוט שיטתי של תחומי הבלשנות, אני ממליץ על אחד מספרי המבוא הקלאסיים כמו זה או זה. לצערי בעברית אין כמעט חומר רציני על בלשנות כללית בת זמננו.

  94. יעל כתב(ה),

    מרץ 9, 2011 @ 23:20

    שלום, רציתי לדעת האם בחוגים לבלשנות באוניברסיטאות בארץ מדובר על בלשנות של השפה העברית/השמית או האנגלית. בנוסף, רציתי לדעת האם עבור עבודות בתחומי ההייטק (תוכנות לדקדוק, פיתוח שפה וכו') תואר שני בלבד בבלשנות מספיק (כלומר תואר ראשון בתחום אחר), האם מדובר על תואר שני ספציפי ובאילו תחומים ההתייחסות היא לשפה העברית ואילו לשפה האנגלית? האם אפשר להגיע לאותם תחומים עם תואר שני "דומה" כמו קוגניציה או היבטים קוגניטיביים של השפה? תודה מראש ( :

  95. גבי כתב(ה),

    מרץ 11, 2011 @ 8:22

    יעל, בחוגים לבלשנות מדברים על שפה באופן כללי; הדוגמאות יכולות להיות מעברית, אנגלית, או כל שפה אחרת, אבל אין שום כוונה או מטרה לעסוק דווקא בשפה אחת כלשהי, אלא בהבנת העקרונות שחוזרים במגוון גדול של שפות. (כמובן שכשמגיעים לשלב שבו עושים מחקר ספציפי- למשל כשכותבים עבודת MA או דוקטורט- כן מתמקדים בד"כ בשפה אחת או במספר שפות, אבל בחירת השפה היא כבר עניין של העדפה אישית).

    לגבי עבודה בהייטק- אין כאן חוקים ברורים, אבל באופן כללי בהחלט אפשר להגיע להרבה דברים גם בלי תואר ראשון בבלשנות (למעשה גם הרבה מאד בלשנים "מקצועיים" התחילו את דרכם בתחום אחר והגיעו לבלשנות רק בתואר השני); אני לא חושב שיש "מתכון" שיטתי של מסלול לימודים בבלשנות שמבטיח עבודה בהייטק, אבל באופן כללי התחומים התיאורטיים של הבלשנות (תחביר, סמנטיקה, פונולוגיה) נותנים רקע טוב (וכמובן גם בלשנות חישובית). לגבי עברית/אנגלית- בהמשך למה שכתבתי כבר, בכל תחום של הבלשנות אפשר לעסוק בכל שפה שבוחרים.

    ולגבי לימודים בתחומים שמשיקים לבלשנות- אני לא יודע. מכיוון שאלה לימודים שמעצם טיבם הם בין-תחומיים, הרבה תלוי בבחירת הנושאים הספציפית של כל אחד, אבל אני לא מספיק מכיר את המסלולים האלה כדי לדעת בוודאות.

  96. יעל כתב(ה),

    מרץ 15, 2011 @ 21:26

    הי,

    התכוונתי גם לעבודת הגמר במסלול המחקרי אבל אני מבינה כעת שאם העבודה מתמקדת בשפה מסוימת ניתן לבחור אותה. לגבי מה שכתבת על רקע בתכנות- האם גם ידיעה של שפת תכנות או רקע שאינו תואר ראשון עשוי לעזור? ולגבי התואר השני- האם מבחינת הידע וההשתלבות בשוק התעסוקה קיים הבדל בין תואר שני (למי שהתואר הראשון שלו פחות קשור) לבין תואר ראשון או חוג לאחר תואר בבלשנות?

    תודה על ההשקעה.

  97. עומר כתב(ה),

    מרץ 16, 2011 @ 19:11

    שלום
    אני מעוניין ללמוד שפה/שפות באוניברסיטה ורציתי לדעת האם במסגרת התואר "בלשנות מבנית" באוניברסיטה העברית לומדים את השפות עצמן או שמתמקדים בחקר השפות בלבד? עד לאיזו רמה נלמדות השפות? (בסיסית או מעבר?)
    תודה

  98. גבי כתב(ה),

    מרץ 16, 2011 @ 20:06

    יעל- קשה לי לתת תשובות חד משמעיות לגבי תעסוקה וכו'- בלשנות זה לא מסוג המקצועות כמו רפואה, משפטים וכד' שמכשירים את הבוגרים באופן ברור לסוג מסוים של עבודה, ולכן הרבה יותר קשה לאפיין במדויק את סיכויי ההשתלבות עם כל רקע לימודי. אבל נראה לי שככל שיש לך ידע במגוון גדול יותר של תחומים, מצבך טוב יותר. בכל מקרה, תואר שני בד"כ נותן יתרונות על פני תואר ראשון.

  99. גבי כתב(ה),

    מרץ 16, 2011 @ 20:09

    עומר- אני לא ממש מכיר את הלימודים בבלשנות מבנית (זה זרם בבלשנות שמאד שונה מהזרם שבו אני עוסק ושאותו אני מכיר מקרוב). אני מציע שתנסה ליצור קשר עם מישהו מהחוג עצמו, או שאולי באיזה פורום בנושא שפות ובלשנות תוכל למצוא מישהו שלמד שם.

  100. מיה כתב(ה),

    מרץ 17, 2011 @ 14:00

    שלום גבי,
    תודה על האתר המעניין והמאוד מועיל שלך. אני מקווה שזה בסדר להתייעץ איתך על משהו שלא לחלוטין קשור לתחום שלך. אין לי תואר, התחלתי את דרכי בעריכה עיתונאית ועברתי עם השנים לעריכת ספרים. אני מאוד אוהבת לערוך, אבל מרגישה שהייתי שמחה להכשרה אמיתית בעריכה לשונית. הדרך לשם היא תואר ראשון בלשון עברית, אלא שבלשנות מעניינת אותי בהרבה. מה דעתך על תואר דו חוגי שמשלב בלשנות עם לשון? הולכים יחד? והאם זה בכלל מסלול הגיוני בהתחשב בידע שאני רוצה לקבל?
    המון תודה על העזרה

  101. גבי כתב(ה),

    מרץ 17, 2011 @ 20:30

    מיה- בהחלט אפשר ללמוד תואר דו-חוגי בבלשנות ולשון עברית, ויצא לי לפגוש לא מעט סטודנטים שבחרו בשילוב הזה; למרות הבדלי הגישות בין התחומים (ולפעמים אלה הבדלים די גדולים), הרושם שלי הוא שבפועל השילוב הזה די מצליח, וגם ברמה המעשית זה שילוב טוב שנותן בסיס מצוין לעבודה בתחומים של עריכה וכד'.

  102. בת אל כתב(ה),

    אוגוסט 9, 2011 @ 21:46

    היי אני שוקלת ללמוד לימודי בלשנות.. מטעמי אהבה לשפות זרות, ובכלל למחקר שפות. השאלה שלי- האם לומדים שפה זרה כלשהיא (חוץ משימוש באנגלית) במסגרת התואר עצמו??

  103. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 10, 2011 @ 8:23

    בת אל: רק בבלשנות סטרוקטורלית (מבנית) בירושלים לומדים גם שפות (אם אני לא טועה, בעיקר שפות עתיקות, אבל אולי אני טועה); בשאר המקומות, לימודי בלשנות לא כוללים לימוד שפות.

  104. בת אל כתב(ה),

    אוגוסט 10, 2011 @ 21:08

    היי גבי ותודה על התשובה- שאלה נוספת- האם אפשר לומר כי לימודי בלשנות הם מילה נרדפת ללימוד לשון עברית רק יותר פרטנית?

  105. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 10, 2011 @ 21:25

    לא!!!!! (ועוד כמה סימני קריאה: !!!!!!)
    לימודי בלשנות עוסקים בשאלה מה זו שפה ואיך שפה (כלשהי) בנויה ועובדת- וזה לא משנה אם זה עברית או יפנית או הינדי או כל שפה אחרת. למשל, מי שלומד בלשנות בחו"ל לומד בערך אותו הדבר כמו מי שלומד בלשנות בארץ, למרות שבחו"ל הוא אולי לא ישמע אפילו מילה אחת על עברית. זה לא אומר שעברית לא חשובה, אלא בסה"כ שלימודי בלשנות – בניגוד ללימודי לשון עברית – לא מתמקדים דווקא בשפה אחת מסוימת.

  106. בת אל כתב(ה),

    אוגוסט 11, 2011 @ 18:46

    גבי – עזרת לי מאוד!!! תודה =)

  107. רונן כתב(ה),

    אוקטובר 5, 2011 @ 14:23

    גבי שלום – אני מעוניין לדעת אם באמת יש אפשרויות תעסוקה ממשיות להשתלבות בתחום הבלשנות. זה מעציב לחשוב שבן אדם לומד לתואר ולבסוף יושב בבית או לא מוצא עבודה בתחום שלו.

  108. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 5, 2011 @ 21:47

    רונן, משרות בבלשנות תיאורטית זה דבר די נדיר, וכל מי שהולך ללמוד בלשנות חייב לצאת מהנחה שהוא כנראה לא יעבוד דווקא בזה (וזה המצב בכל התחומים של מדעי הרוח, לא רק בבלשנות). מהסיבה הזו אני מאד ממליץ ללמוד בלשנות בשילוב עם מקצוע נוסף (במסלול דו חוגי לתואר ראשון, או כתואר שני אחרי תואר ראשון בתחום אחר), ואז ההבנה על השפה שמקבלים מלימודי בלשנות יכולה להוות גורם שעוזר בסופו של דבר במציאת עבודה, גם אם לא בדיוק בבלשנות עצמה.

  109. רונן כתב(ה),

    אוקטובר 6, 2011 @ 14:55

    תודה על התשובה המהירה והיעילה, גבי. שאלה – האם אתה יודע אם יש עוד סיכוי להירשם ללימודים עוד השנה בבר אילן?

  110. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 6, 2011 @ 20:21

    אני לא בטוח, אבל סיכוי טוב שכן; אני מציע לך לדבר עם מזכירות המחלקה לאנגלית.

  111. משה כתב(ה),

    נובמבר 25, 2011 @ 16:09

    לימוד שפות ובלשנות.
    בשיחה שערכתי עם בלשנית היא טענה באוזני שיתכן ובאתר הזה אוכל למצוא טכניקות יעילות יותר ללימוד שפות זרות שנובעות מהבלשנות המודרנית. האם אכן יש טכניקות כאלו? אם תוכל להפנות אותי לאתרים מתאימים (גם באנגלית) אשמח מאוד.
    נ.ב. אחת מהשפות שאני מתכנן ללמוד היא שפה מלאכותית (אספרנטו) האם -בהנחה שטכניקות כאלה אכן קיימות- הם יעילות גם במקרה כזה?
    תודה מראש (גם אם התשובה שלילית)
    משה

  112. גבי כתב(ה),

    נובמבר 25, 2011 @ 22:25

    משה, באמת שאין לי מושג; בהחלט יש בלשנים שחוקרים את התחום של רכישת שפה, אבל אני עצמי לא יודע כלום כמעט על התחום הזה.
    מצטער שאני לא יכול לעזור. גבי

  113. משה כתב(ה),

    נובמבר 27, 2011 @ 22:53

    יש לך אולי מייל/אתר של בלשן שמתעסק בתחום הזה?

  114. גבי כתב(ה),

    נובמבר 28, 2011 @ 9:29

    לא, אני חושש שלא.

  115. נור כתב(ה),

    מאי 1, 2012 @ 13:07

    שלום.. יש לי שאלה.. ומקווה שתענו לי:)
    אני רוצה ללמוד אנגלית.. ומתלבטת בין ללמוד באוניברסיטה לבין ללמוד בבית ברל! ובסופו של דבר אני רוצה לעבוד בתרגום.. ולא צריכה הוראה.. מה כדאי לי יותר? ללמוד בבית ברל ולסיים עם הוראה ואז ללמוד תרגום באוניברסיטה? או ללמוד מראש באוניברסיטה ואז תרגום? .. בא לי מאוד ללמוד באוניבירסיטה.. ובאותו זמן לא רוצה שזה יקח לי הרבה שנים..

  116. גבי כתב(ה),

    מאי 1, 2012 @ 20:18

    נור, יש כ"כ הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון שאני לא ממש יכול לתת לך תשובה חד משמעית; אבל בדרך כלל לימודים באוניברסיטה הם ברמה יותר גבוהה, בעיקר בנושאים יותר תיאורטיים, ובמכללות שמים דגש יותר על הצדדים היישומיים. אם את מתכננת תואר שני בהמשך- הרבה פעמים יותר קל להתקבל לתואר שני עם תואר מאוניברסיטה מאשר עם תואר ממכללה. ולגבי תעודת הוראה- יש גם אוניברסיטאות שבהן אפשר לצאת עם תעודת הוראה כשלומדים בלשנות (למשל בבר אילן- צריך לקחת עוד כמה קורסים בשביל זה מעבר לקורסים בבלשנות). בקיצור, אני ממליץ לך על אוניברסיטה אם את חושבת על זה כצעד ראשון לקראת לימודים נוספים, אבל כמובן שאני לא יכול לקחת בחשבון את כל השיקולים שלך..

    אבל אולי הדבר הראשון שהייתי צריך לציין זה שבאוניברסיטאות אין באמת לימודי שפה אנגלית- יש לימודי בלשנות במסגרת מחלקות לאנגלית, אבל זה בעצם בלשנות ולא אנגלית. אם את באמת מחפשת ללמוד אנגלית, אולי מכללה זה המקום הנכון; ואם את רוצה ללמוד בלשנות, ולעשות את זה באנגלית- אז באוניברסיטה.

  117. פלונית כתב(ה),

    מאי 28, 2012 @ 2:22

    תודה על האתר המצוין.
    אני מעוניינת לעשות תואר ראשון בבלשנות ובצרפתית ומאוד מתלבטת בין אוניברסיטת בר אילן לאוניברסיטת ת"א. קשה לי להעריך את ההבדלים. אשמח לשמוע דעתך (גם אם היא לא אובייקטיבית).

    תודה רבה.

  118. גבי כתב(ה),

    מאי 28, 2012 @ 8:13

    נכון, אני לא לגמרי אובייקטיבי, אבל אני אשתדל לתת תשובה אובייקטיבית בכ"ז…

    – בשתי האוניברסיטאות מלמדים בלשנות באותה גישה בסה"כ (במקצועות שקיימים בשני המקומות); לעובדה שבבר אילן זה בתוך מחלקה לאנגלית (שיש בה גם תכנית לימודים בספרות אנגלית) אין שום משמעות מבחינת התוכן של הקורסים למי שבוחר ללמוד בלשנות
    – בתל אביב כמעט כל הזמן מוקדש לתחומים התיאורטיים בבלשנות (תחביר, סמנטיקה, פונולוגיה, פרגמטיקה); בבר אילן הזמן מתחלק בין הנושאים התיאורטיים לנושאים כמו פסיכובלשנות (רכישת שפה, דו לשוניות וכד'), נוירובלשנות ובלשנות יישומית
    – בתל אביב הלימודים הם בעברית (פרט למספר קטן של מרצים שמלמדים באנגלית); בבר אילן הלימודים הם באנגלית (ומי שרוצה יכול לקחת כמה קורסים נוספים כדי לקבל תעודת הוראה באנגלית)
    – בבר אילן הקבוצות יותר קטנות (כ-20-25 סטודנטים כל שנה, לעומת מספר כפול ומעלה בתל אביב); מספר המרצים והקורסים די דומה

    אלה ההבדלים הבולטים; אל תשאלי אותי מה עדיף בסופו של דבר, על זה לא תוציאי ממני תשובה…

  119. פלונית כתב(ה),

    מאי 28, 2012 @ 9:59

    איכות הלימודים/ מרצים בתחום בשתי האוניברסיטאות דומה?
    מהי המשמעות לכך שלימודי הבלשנות בבר אילן הם בתוך מחלקת אנגלית? הלימודים כוללים גם את האנגלית כשפה או ספרות אנגלית?
    בתל-אביב לא ניתן לקחת כמה קורסים נוספים כדי לקבל תעודת הוראה באנגלית?
    האם ידוע לך לגבי הבדלים בחוג הצרפתית?

    תודה.. הנושא מאוד מעסיק אותי…

  120. גבי כתב(ה),

    מאי 28, 2012 @ 11:19

    • איכות הלימודים והמרצים בבלשנות נחשבת לטובה מאד בשתי האוניברסיטאות; לא נראה לי שיש הבדל ביניהן.
    • אין משמעות לכך שבבר אילן הלימודים הם במחלקה לאנגלית- זה נובע מסיבות היסטוריות ומשיקולים מנהלתיים פנימיים של האוניברסיטה; הלימודים בבלשנות לא כוללים שפה או ספרות אנגלית (חוץ מאשר למי שבוחר ללמוד מסלול משולב של בלשנות וספרות). המשמעות היחידה היא שהלימודים מתקיימים באנגלית- אפשר לראות בזה גם יתרון וגם חסרון (לדעתי במחשבה לטווח ארוך זה יתרון).
    • עד כמה שאני יודע, אין תעודת הוראה בחוג לבלשנות בתל אביב, אבל אם זה שיקול עבורך כדאי שתבררי את זה, יכול להיות שיש משהו שאני לא מודע לו.
    • לגבי החוג לצרפתית אני ממש לא יודע..
  121. פלונית כתב(ה),

    מאי 29, 2012 @ 19:39

    תודה רבה

  122. נ כתב(ה),

    יוני 14, 2012 @ 15:49

    על אילו ספרים אתה ממליץ למתחילים בתחום הבלשנות?
    תודה

  123. גבי כתב(ה),

    יוני 14, 2012 @ 21:42

    שני הספרים הבאים (באנגלית) נחשבים לספרי מבוא טובים:

    בעברית אין כמעט ספרות בלשנית מודרנית. אם אני לא טועה, יש לאוניברסיטה הפתוחה ספרים לקורס "מבוא לבלשנות תאורטית" שהם לא רעים, אבל אני באופן אישי הייתי ממליץ לכל מי שרציני בנושא בלשנות לקרוא באנגלית.

  124. חן כתב(ה),

    אוקטובר 25, 2012 @ 16:53

    שלום,
    תוכל להמליץ על ספרים העוסקים בפונטיקה ופונולוגיה למתחילים?

    תודה

  125. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 25, 2012 @ 17:02

    חן- לצערי, לא; פונטיקה ו/או פונולוגיה זה לא התחום שלי ואני לא מספיק מכיר ספרים בנושאים האלה כדי לדעת על מה להמליץ.

  126. שילת כתב(ה),

    דצמבר 23, 2012 @ 17:49

    שלום רב!

    אני מסיימת תואר ראשון בהוראת אנגלית ואני מאוד מעוניינת להמשיך תואר שני בבלשנות. השאלה היא מה ההבדל בין בלשנות כללית באוניברסיטת ת"א לבין אוניברסיטת בר אילן. חוץ מהעובדה שבאוניברסיטת ת"א הקורסים מתבצעים בעברית לעומת באנגלית בר אילן..
    האם בלשנות כללית זה תואר שקשור לאנגלית?

    תודה.

  127. גבי כתב(ה),

    דצמבר 23, 2012 @ 18:15

    שילת, מבחינת הגישה הכללית אין הבדל גדול בין בלשנות בת"א ובבר אילן. ההבדל הוא בעיקר תוצאה של תחומי העניין של המרצים בכל מקום: בת"א יש יותר קורסים בנושאים תיאורטיים כמו תחביר או פונולוגיה; ובבר אילן יש יותר קורסים בנושאים כמו רכישת שפה או נוירובלשנות.
    בכל מקרה, עם תואר בהוראת אנגלית תצטרכי לעשות קצת השלמות כדי להמשיך לתואר שני בבלשנות. אני מציע לך ליצור קשר עם כל אחד מהמקומות ולברר גם מה ההשלמות שתידרשי לעשות, וגם מה הנושאים שמלמדים בכל מקום (את יכולה לשלוח לי הודעה דרך "אודות ויצירת קשר" שבצד שמאל למעלה ואני אתן לך עוד מידע לגבי הלימודים בבר אילן).
    ולשאלה האחרונה שלך: כן ולא. בלשנות כללית קשורה לאנגלית, כמו לכל שפה אחרת. תואר בבלשנות ייתן לך הבנה טובה יותר של תופעות שונות שמתרחשות בשפה; אבל קרוב לוודאי שלא תלמדי קורסים שעוסקים דווקא בשפה האנגלית, לא בבר אילן ולא בתל אביב- השאלות הן שאלות כלליות על שפה.

  128. ענת כתב(ה),

    ינואר 17, 2013 @ 22:38

    שלום,
    האם עם תואר ראשון בבלשנות יש אפשרות להתקבל לתואר בקלינאות תקשורת ? ואיך שני המקצועות משתלבים אחד עם השני?
    בנוסף, אילו אפשרויות תעסוקה קיימות עם תואר ראשון בבלשנות?
    תודה רבה.

  129. גבי כתב(ה),

    ינואר 18, 2013 @ 9:04

    ענת: עד כמה שאני יודע, לא; הכיוון ההפוך (תואר ראשון בהפרעות בתקשורת ותואר שני בבלשנות), לעומת זאת, אפשרי בהחלט ומומלץ. במקרה הזה, הלימודים בבלשנות אמורים לתת לקלינאי(ת) שכבר למד את המקצוע המעשי (הפרעות בתקשורת) הבנה טובה יותר בתחום השפה- ומכיוון שחלק די גדול מהבעיות שקלינאים מטפלים בהן הן בעיות שקשורות לשפה, ברור שידע בבלשנות יכול לעזור לקלינאים להבין טוב יותר את הבעיות שבהן הם עוסקים.
    לגבי תעסוקה עם תואר ראשון בבלשנות- כתבתי על זה כאן.

  130. מינה כתב(ה),

    אפריל 10, 2014 @ 12:40

    שלום, אני מתחילה ללמוד בלשנות אנגלית ומידענות בשנה הבאה. רציתי לשאול אילו תחומי עיסוק יהיו פתוחים בפני לאחר סיום התואר? אני חוששת שלא אמצא תעסוקה או שזו תהיה תעסוקה בשכר נמוך.

  131. גבי כתב(ה),

    אפריל 10, 2014 @ 13:46

    מינה, למרות שאני לא יכול לתת רשימה של תחומי עיסוק ספציפיים, נראה לי שהשילוב שבחרת הוא שילוב טוב, גם ברמה המעשית, ובעיקר אם במסגרת לימודי מידענות תרכשי גם מיומנויות בתחום המחשבים (בניית אתרים, תיכנות וכד'). לא רק בתחומים "מסורתיים" יש ביקוש לאנשים עם הבנה בשפה אלא גם במסגרת חברות הייטק ואינטרנט.
    בכל מקרה נראה לי ששאלה מהסוג הזה מתאים יותר להפנות למישהו שמכיר מקרוב את שוק העבודה- אני מכיר יותר את העולם האקדמי.

  132. ליאת כתב(ה),

    נובמבר 17, 2014 @ 9:46

    שלום גבי
    מאוד שמחה שמצאתי את האתר שלך
    בכול מקרה מאוד רוצה ללמוד פילולוגיה ,לא מעוניינת בתואר ,רק רוצה קורסים או מאמרים בנושא תודה.

  133. גבי כתב(ה),

    נובמבר 17, 2014 @ 10:09

    ליאת, פילולוגיה ובלשנות הם שני תחומים שונים לחלוטין. נכון ששניהם שואפים להגיע להבנה של השפה, אבל הגישות שונות מאד: פילולוגיה מתמקדת בטקסטים כתובים ובהתפתחות ההיסטורית, ואילו בלשנות (מודרנית) מתמקדת יותר בשפה מדוברת ובמציאת החוקיות במערכת כפי שהיא עכשיו, לא על בסיס ההיסטוריה אלא על בסיס ההנחה שכל שפה, בכל רגע נתון, היא מערכת שיש בה חוקיות פנימית שעומדת בפני עצמה.

    אני בלשן ולא פילולוג, ואין לי כ"כ מושג איפה (והאם) יש מקומות שמציעים קורסים בנושא פילולוגיה. לכן לצערי אני לא יכול לעזור לך בזה.

  134. רות כתב(ה),

    ינואר 14, 2015 @ 17:40

    שלום גבי,

    יש לי תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית, תואר שני בלימודי תרבות, וכמה שנים של כתיבת דוקטורט בספרות השוואתית. (כלומר, טרם סיימתי את הדוקטורט ולא בטוח שאסיים אותו).
    אני מעוניינת ללמוד בלשנות חישובית. כמה שאלות:
    1. באיזה אוניברסיטאות בארץ יש מסלול כזה?
    2. האם יש מסלול בלשנות חישובית שניתן לשלבו עם עבודה (מכללה או לימודי ערב)?
    3. איזה קורסים אצטרך להשלים כדי להתחיל תואר שני בבלשנות חישובית (אולי בכלל אני צריכה לעשות מסלול מלא של תואר ראשון קודם)?

    תודה רבה,
    רות.

  135. יולי כתב(ה),

    פברואר 15, 2016 @ 15:32

    אני סטודנטית שנה א' בבלשנות אנגלית לתואר ראשון. אני מעוניינת לשלב עוד תואר. אני מחפשת תואר "פרקטי" יותר כי בבלשנות אין כל כך במה לעסוק. אני שוקלת לעשות הסבה, אבל הייתי שמחה לשמוע הצעות לפני. תודה רבה:-)

  136. גבי כתב(ה),

    פברואר 15, 2016 @ 16:54

    יולי, אני רואה שמשום מה רוב התגובות הקודמות כאן הוסתרו- תיקנתי את זה עכשיו, ואני מציע שתקראי את התגובות הקודמות בדף הזה וגם כאן כי כבר ניסיתי לענות בעבר על שאלות דומות.
    בכל מקרה, אני חושב שהעצה הכי טובה היא שתבחרי נושא שמעניין אותך; אין תחום אחד שיתאים לכולם ולכן אני לא ממש יכול להמליץ על שום דבר ספציפי.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה