ארכיון לחודש פברואר, 2013

מה ההבדל בין רובוט לקוקוס?

במהלך העבודות על הכנת תחפושת רובוט לשני הבנים שלי, מצאתי את עצמי תוהה איך בעצם הוגים את הרבים של "רובוט": ròbotim או robòtim? למרות שיש לי (וכנראה לרוב דוברי העברית) העדפה לגרסה  עם הטעם על ההברה הראשונה, גם האפשרות של הטעם על ההברה השניה באה בחשבון מבחינתי. השאלה הבלשנית היא למה בעצם יש כאן התלבטות בכלל?

כמובן שאי אפשר לשאול את השאלה הזו בלי לקחת בחשבון שהמילה "רובוט" היא מילת שאילה (loan word), כלומר מילה שהגיעה לשפה אחת משפה אחרת. מילות שאילה הן נושא מעניין מאד מבחינה בלשנית: גם בגלל שהן מדגימות אילו חוקי דקדוק עדיין פעילים בשפה (וחלים גם על מילים "טריות") ואילו חוקים כבר לא ממש בשימוש פעיל (ולכן מוגבלים לצורות קיימות ולא חלים על מילים חדשות בשפה); וגם בגלל שלעתים קרובות יש להן מבנה שמאתגר את חוקי השפה ה"קולטת", מה שמאפשר לראות מה סדרי העדיפויות של השפה כשצריך לעשות פשרות.

במקרה של רובוטים, אחד הדברים הראשונים שבולטים הוא ששתי התנועות של צורת היחיד נשמרות ללא שינוי בצורת הרבים, בניגוד למה שקורה במילים עבריות "ותיקות" (טופס-טפסים, בוטן-בוטנים, חלק-חלקים…). ובניגוד למילים עבריות ותיקות, הטעם ברבים הוא לא על סיומת הרבים: בניגוד למילים כמו ספרים, עבדים, גלמים, וכו', אף דובר עברית לא יגיד robotìm, עם טעם על -ים. המילה רובוטים לא חריגה כאן: שמירת ההברות וההמנעות מטעם על סיומת הרבים הן תכונות של הרבה מילות שאילה בעברית שצורת היחיד שלהן היא עיצור-תנועה-עיצור-תנועה-עיצור, עם טעם על התנועה הראשונה: גימיק, שיבר, לוטוס, חומוס, וירוס, סינוס, מיתוס, סירופ, קוקוס, הוביט…

אבל בניגוד ל"רובוט", הרבים של כל המילים הנ"ל הם בהכרח עם הטעם על ההברה הראשונה: אף אחד לא יגיד gimìkim, mitòsim, kokòsim וכד'. מה שמחזיר אותנו לתהיה המקורית: למה ב"רובוטים" הטעם על ההברה השניה לא נשמע רע כ"כ?

אני חושש שכאן אין לי הסבר יותר מעניין מאשר ההשערה שאולי בכ"ז יש כאן עניין היסטורי. המילה "רובוט" נולדה בצ'כית, וייתכן שלעברית היא הגיעה עם הטעם בצורת הרבים על ההברה השניה (והעובדה שאחוז ניכר מדוברי העברית הם דוברים ילידיים של שפות סלביות אולי גם היא שיחקה תפקיד). אבל גם אם זו הסיבה, זה עדיין לא אומר שדוברי העברית סוחבים איתם דקדוק צ'כי קטן בראש; סביר יותר שעבור חלק מדוברי העברית של ימינו (כמוני למשל), המילה "רובוט" מאוחסנת בלקסיקון המנטלי שלנו גם בצורת היחיד וגם בצורת הרבים, כי צורת הרבים היא לא צפויה.

ואם בכ"ז ננסה לגרד כאן איזה הסבר שמבוסס על החוקיות הפנימית של השפה במצבה הנוכחי (=הסבר סינכרוני), ייתכן שהעובדה שיש גם את המילה "רובוטיקה", עם הטעם על ההברה השניה, משחקת איזשהו תפקיד בלאפשר את אותו מיקום לטעם גם ב"רובוטים". אם יש משהו באפשרות הזו- אין לי מושג. ואם יש למישהו הסבר מוצלח יותר, אשמח לשמוע.

10 תגובות