ארכיון לחודש אוקטובר, 2012

אי.טי. תלך הבית

חופש סוכות היה חופש ארוך, וכמו עוד הרבה הורים לילדים קטנים גם אנחנו נאלצנו לנקוט בצעדים נואשים. למשל, לקחת מבלוקבסטר DVD של ET. גם כילד לא ממש אהבתי את הסרט הזה, ודעתי לא השתנתה הרבה מאז, אבל הילדים דווקא נהנו.

דבר אחד שכן השתנה מאז שהייתי ילד זה שהפכתי (משום מה) לבלשן. והנה משהו שלא הטריד אותי כשראיתי את הסרט הזה כילד: כשאי.טי. מפצח מספיק מהשפה האנגלית בשביל להגיד ET phone home, הוא אמנם לא מגיע מיד לסדר המילים הנכון (הנסיון הראשון שלו הוא ET home phone), אבל עם המילה home אין לו שום בעיה. כמקובל בסרטים הוליוודיים, גם כאן מוצג תהליך רכישת השפה (ברמה המוגבלת שמתרחשת בסרט) כעניין די פשוט: רואים אובייקט, שומעים מילה, חוזרים עליה, ולא צריך הרבה מעבר לזה. לגבי home, אי.טי. רואה תמונה של כדור הארץ ושומע את המילה home. אבל למילה home יש לפחות שלושה פירושים שונים: "הבית" (למשל, This is home); "הביתה" (למשל, I want to go home); ו"בבית" (למשל, I'm home, משפט שמופיע בשלב מוקדם יותר בסרט). במקרה הזה, התמונה שאי.טי. רואה מתאימה בהקשר הנתון רק למשמעות הראשונה (ונתעלם כאן ממורכבות נוספת שנובעת מכך ש-home למעשה מתאר יחס ולא אובייקט: אין למעשה אובייקט כזה "הבית", יש "הבית של x", שהוא אובייקט שונה עבור כל x). אבל אם התמונה מייצגת את המשמעות "הבית", איך מזה אפשר להסיק שאותה מילה מתאימה גם למשמעות הכיוונית של "אל/לעבר/לכיוון הבית"? כנראה שאי אפשר, אבל לא חייזר חכם כאי.טי. ייפול על כזה פרט פעוט. (וגם לא על ההבדל בין phone האובייקט לבין phone הפעולה, שזה כבר נושא לפוסט אחר).

התרגום העברי מציג טוויסט אחר על אותה בעיה: כשהילדים מראים לאי.טי. תמונה של כדור הארץ, הם אומרים "בית". אי.טי. צריך כעת לעשות אחד משני דברים: או להניח שאותה מילה בדיוק תייצג גם את המשמעות הכיוונית, כמו באנגלית, מה שייתן לנו "להתקשר בית";או לדעת באופן כלשהו איך אמורים לייצר את המשמעות הכיוונית, מה שבד"כ עושים בעברית עם מילת היחס "ל-" (למשל, "להתקשר לחללית" ולא "להתקשר החללית"). אבל כאן, לרוע המזל, דווקא יש לנו עסק עם אחת המילים הבודדות שמשתמשות בסיומת הדאטיב "-ה": "להתקשר הביתה" ולא "להתקשר לבית". זה לא דבר נפוץ בעברית המודרנית: פרט לשמות כיוונים (ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, מערבה, וכו'), אין כמעט מילים שמוסיפים להן את הסיומת הזו. למשל, אף דובר עברית בן זמננו לא יגיד שהוא יוצא החצרה (=לחצר), טס לונדונה (=ללונדון), או שולח אימייל הבוסה (=לבוס). וגם כמה כאלה שהם ותיקים יותר בעולמנו מסתבכים קצת עם העניין הזה, ואומרים למשל לעיתונאים לצאת בחוץ. אבל אי.טי., כמובן, מסתדר עם זה בלי בעיות, ועל הנסיון הראשון יוצא לו "הביתה". (ואת עניין סדר המילים, אגב, השאירו בעברית כמו שהוא: אי.טי הביתה טלפון).

ואם בכל זאת מחפשים קצת ריאליזם בתחום התיאור הקולנועי של רכישת יחסות בשפה זרה, עדיף לעזוב את הוליווד וללכת למונטי פייתון (מה שבכל מקרה עדיף לעשות). בריאן, בניגוד לאי.טי, בהחלט מסתבך עם היחסה של "הביתה" (בלטינית), ודורש מהרומאים משהו כמו ללכת הבית (אבל אם לשפוט לפי הדיון הזה, גם בלטינית "הביתה" זה עניין בעייתי). מה אפשר לעשות, בריאן הוא לא חייזר, ואפילו לא המשיח, he's a very naughty boy.

 

 

4 תגובות 

נדמה לי שאני נעקב

כמו שהבחינו כבר החבר'ה ב"דגש קל", נוצרה לה מין מסורת כזו לחגים של קיטורים על כמה שהשפה של היום זה לא מה שהיה פעם, על כמה שהיא הולכת ונהרסת, על כמה שהנוער עילג, וכו' וכו'. יש לזה כנראה ערך חברתי: אחרי שנגמרה ארוחת החג (אחת מהן), כל אחד חיסל כבר כמות אוכל שמספיקה למשפחה אפריקאית למשך שבוע, וצריך תעסוקה חדשה במקום אכילה (עד שיתפנה שוב מקום בבטן); אז מה עושים? מקטרים, ואם העיתונים מספקים נושאים לקיטור משותף על החיריק ושות' אז אפשר לשבת ולטחון את זה ביחד, ולהרגיש מה-זה חכמים ומשכילים. וכשזה נגמר אפשר לעבור לקטר על מערכת החינוך (ראיתם את תכנית הלימודים החדשה בחשבון? גם אם לא, זה לא משנה- לא תהיה לכם שום בעיה להשתלב בשיחה).

אז למה כל ההקדמה הזו? כדי להבהיר שאני לא באמת הולך לקטר, אלא רק לתהות. להתפלא. לתמוה. ובבקשה לא לצטט אותי בסוכה, זה פשוט לא עובד. לתהיה של בלשן אין את אותו אפקט כמו לקיטור בעיתון של לא-בלשן.

אז בקיצור, במסגרת תרגום הממשק של טוויטר לעברית, קיבלו פתאום ההמלצות שמופיעות בצד את הניסוח הבא:

נעקב על ידי

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה? לא: אמור לי על ידי מי אתה נעקב ואומר לך מי אתה.

מהרגע הראשון, משהו בניסוח הזה מאד צרם לי. לא נראה לי שאי פעם נתקלתי ב"נעקב" בצורת הסביל, וחיפוש בגוגל אישש את ההשערה שבאמת זו לא צורה שאנשים משתמשים בה. אבל כמו שכל סטודנט שנה א' לבלשנות יודע, העובדה שעדיין לא שמעת משהו לא אומרת שהוא בלתי אפשרי. אז למה כאן זה נשמע כ"כ רע (לי לפחות)? המקור באנגלית, כמובן, נשמע מצוין: X is followed by Y. אז למה בעברית לא?

הסביל בעברית הוא דבר מוזר. כן, הוא קיים, אבל דוברי עברית לא ממש אוהבים להשתמש בו. גם אם אפשר להגיד "הוא נעקץ על ידי דבורה" או "הוא נעצר על ידי שני שוטרים", הרבה דוברים יעדיפו להגיד "עקצה אותו דבורה" או "עצרו אותו שני שוטרים". נראה שבשפה כתובה או פורמלית הסביל יותר נפוץ, ועדיין העובדות הרבה יותר מסובכות ממה שנראה במבט ראשון: למשל, "רעידת האדמה הורגשה בכל הארץ" נשמע בסדר גמור, אבל "הדגדוג הורגש בכל הגב" זה כבר קצת מוזר. יכול להיות שיש כאן עניין של שכיחות, יכול להיות שמשהו נוסף.

אבל לא נראה לי שזה העניין במקרה הזה. יש כאן משהו הרבה יותר פשוט: סביל בד"כ אפשרי רק עם פעלים שמקבלים מושא ישיר, ללא מילת יחס: אכל-נאכל, הרגיש-הורגש, בנה-נבנה, תיקן-תוקן. פעלים שדורשים מילת יחס, לעומת זאת, לא מאפשרים לרוב סביל: בניגוד ל"מקס הוכה על ידי רוזה" (הסביל של "היכה את"), אי אפשר להגיד "מקס הורבץ על ידי רוזה" (הסביל של "הרביץ ל-"). ובניגוד לפעלים באנגלית כמו help, disturb, believe, remind, שמאפשרים סביל, הפעלים המקבילים בעברית, שדורשים מושא עקיף עם "ל-", לא מאפשרים סביל, כך שהמשפטים הבאים אינם אפשריים: "מקס נעזר על ידי רוזה", "מקס הופרע על ידי רוזה", "מקס הואמן על ידי רוזה", "מקס הוזכר לנקות את החדר" וכו'.

חזרה ל"נעקב על ידי": הפועל "לעקוב" הוא פועל שבצורת הפעיל שלו דורש מילת יחס: "רוזה עקבה אחרי מקס" (ולא "רוזה עקבה את מקס"). באנגלית זה לא ככה: "Rosa followed Max". לרוע המזל של מפתחי טוויטר, התוצאה היא שהסביל, שעובד מצוין באנגלית, לא עובד בעברית.

אז מה יהיה? יש שלוש אפשרויות: או שהגרסה העברית של טוויטר תמשיך לספר לנו מי נעקב על ידי מי, למרות ששום דובר עברית לא מדבר או כותב ככה. או שהם ימשיכו עד שבסוף הסביל "נעקב" באמת ייככנס לשימוש (או אם כבר: עד שהסביל "נעקב" ישתומש על ידי דוברי העברית). או שבסוף אנשי טוויטר ימצאו פתרון אחר. כמו שהבטחתי: תהיה, לא קיטור.

עדכון (14.10.12): טוויטר שינו את "נעקב על ידי" ל"במעקב על ידי". אני תמיד בעד פתרונות יצירתיים, בעיקר אם הם עובדים.


לא קשור לבלשנות, אבל אם כבר אנחנו בעניין להעקב: מיד אחרי שפרסמתי את הפוסט נתקלתי בוידיאו החשוב הזה, על רובוטים, מדע בדיוני, דרקולה, האייפון שלכם וזכויות האדם שאנשים מוותרים עליהן בלי לחשוב פעמיים בתמורה למסך נוצץ. הרבה חומר למחשבה. האם אתם באמת רוצים להעקב?

11 תגובות