ארכיון לחודש מאי, 2011

אין זמן, אבל בעצם יש

אי שם במזרח התיכון, חי לו שבט מבודד שבשפה שלו אין ביטוי שמקביל ל-Here we go again. אם היה, הייתי פותח בו את הפוסט הזה. כי כמו שקורה במחזוריות של אחת לכמה חודשים, מתפרסם לו בעיתונות דיווח על שבט כלשהו באמזונס שבשפתו אין דרך לבטא ??? (השלם את החסר). בד"כ הפרסום הזה מצטט באופן עמום איזה מחקר אקדמי; ובד"כ אין ממש קשר בין מה שהמחקר האקדמי עצמו טוען לבין הסיפורים הרומנטיים בעיתון.

אז הפעם מדובר בדיווחים על שפה בשם Amondawa, שלפי העיתונים אין בה שום דרך לבטא מושגי זמן. המשך »

2 תגובות 

של מי הלמבדה הזאת?

עבר כבר יותר משבוע מאז שנתקלתי בשיר המקסים הזה שאמור לגרום לכל בלשן או סטודנט לבלשנות לחייך מאוזן לאוזן (ולמי שרוצה, הנה המילים); סוגריים מרובעים ותכוניות מעולם לא נשמעו כ"כ רומנטיים. המשך »

2 תגובות 

צרפת של חיטה

עובדה בסיסית ומוכרת לגבי השפה האנושית היא שיש שמות עצם ספירים (count nouns), ויש בלתי ספירים (mass nouns). לשמות ספירים יש צורת יחיד וצורת רבים (למשל, "כלב" ו"כלבים"), ואפשר לתאר כמות שלהם בעזרת מספרים ("שלושה כלבים"). לשמות בלתי ספירים יש צורת יחיד (למשל, "חלב" או "אורז"), אבל צורת הרבים שלהם, אם יש כזו, היא בד"כ בעלת משמעות של סוגים ("יינות", "סוכרים") או של מה שאפשר לתאר כ"חבילות" (למשל, "בירות" או "גשמים"); מה שאי אפשר לעשות עם שם עצם בלתי ספיר זה, כמובן לספור: אי אפשר להגיד "שתיתי שלושה חלבים" או "אכלתי עשרים אורז" (אבל אפשר "שתיתי שלוש בירות", ואז למעשה משתמשים בשם העצם "בירה" בתור שם עצם ספיר, במשמעות של "כוסות/בקבוקי בירה", ולא כשם בלתי ספיר).

אז איך בכ"ז מתארים כמות של משהו בלתי ספיר? בעזרת ביטויים שמתארים יחידות מידה: "שלוש כוסות חלב", "עשרים גרגרי/כפיות/כפות/קערות אורז", "500 מיליליטר בירה", וכו'. היות והמילים שמשמשות כתיאורי מידה הן בעצמן בד"כ שמות עצם, מתקבלים לעתים צירופים דו משמעיים: "שלושה בקבוקי יין" יכול לתאר כמות מסוימת של יין, או שלושה בקבוקים; "חמש שקיות של במבה" יכול לתאר כמות של במבה, או מספר של שקיות; וכו'. יש שפות שמאפשרות במקרים מסוימים להבחין בין שתי המשמעויות: באנגלית, הסיומת ful יכולה להפוך שם עצם לתיאור כמות חד משמעי: spoonful, truckful, bucketful, handful וכו'. (ולמי שמתעניין באספקטים הסמנטיים והתחביריים של המבנים הללו, אני ממליץ על תמסירי ההרצאות של סוזן רוטשטיין בנושא, כמו למשל זה או זה).

עד כאן, הכל ברור ומוכר. ופתאום יום אחד אני נתקל בדרך נוספת שלא היכרתי למדוד כמות של משהו שמתואר בשם עצם בלתי ספיר:

"Climate change cuts a France's worth of wheat out of global agriculture"
(Ars Technica)

המשך »

2 תגובות