בהמשך לתשובה של גל ל saher…
התופעה שהופכת סבתא לספתא בדיבור מהיר (ואולי גם לא כל-כך מהיר) נקראת הדמות בקוליות.
ישנם בעברית זוגות של עיצורים (consonants) שנבדלים בתכונית הקוליות, למשל ב (קולית) לעומת פ (לא קולית) או למשל ד (קולית) לעומת ת (לא קולית). כאשר ישנם בעברית עיצורים רצופים במילה ללא תנועה (vowel) שמפרידה ביניהם, ועיצורים אילו הם בעלי קוליות הפוכה, העיצור הראשון משנה את הקוליות שלו כדי להתאים לשני.
במילה סבתא, ה ב וה ת רצופים. ניתן לראות זאת טוב יותר אם כותבים את המילה באותיות לטיניות savta. מכיוון ש ב היא קולית ו ת אינה קולית, ה ב משנה את עצמה כדי להתאים לחוסר הקוליות של ה ת, כלומר ה ב הופכת למקבילה הלא קולית שלה, פ, וכך נהיה ספתא.

להלן הרשימה המלאה של אלטרנציות קולי\לא קולי בעברית (הראשון קולי והשני לא קולי): ב דגושה\פ דגושה, ב לא דגושה (או ו)\פ לא דגושה ,ד\ת (או ט), ג\ק (או כ דגושה), ז\ס, ז'\ש, דז\צ, ג'\צ'.
עיצורים ללא אלטרנציה כזאת בעברית: א,ה,ח (כ לא דגושה),י,ל,מ,נ,ע,ר.
ניתן להפעיל את הכלל הזה כדי לקבל את המילים "פסדר" ו"סכוכית" שגל הזכיר\ה (או אולי יש לומר הסכיר\ה).

לגבי, אלנבי שהופך לאלמבי, כאן כבר מדובר בהדמות מסוג אחר. לא הדמות בקוליות אלא הדמות במקום החיתוך, אבל כבר כתבתי מספיק אז לא אמשיך לפרט.

על פי מה שאני יודעת, מקור המילה סבתא הוא לא ספתא, אלא סב או סבא. מפני שהמטרה שלנו היא, בסך הכל, לחסוך באנרגיה שאנו מוציאים בדיבור, המילה סבתא הפכה לספתא כיוון שקל יותר לבטא אותה – אנו חוסכים אנרגייה כשבמקום להחליף בין שימוש במיתרי קול לבין אי שימוש במיתרי קול (ס' היא אות שנהגית ללא מיתרי קול ואילו ב' היא אות שנהגית עם מיתרי קול) הב' הפכה לאות המקבילה שלה ללא מיתרי קול – פ'. דוגמאות נוספות למילים כאלו הן "בסדר", שבשפת רחוב נהגה כ"בְסדר", והבּ' הפכה לפּ, "זכוכית", שבהגייתה הופכת ל'סכוכית', מקביל, שהופך בדיבור למגביל (מ' נהגית עם מיתרי הקול וק', לעומת זאת בלי מיתרי הקול) וכו'.

שלום

האם מקור המילה סבתא הוא ספתא?
ואלנבי הוא אלמבי?

יש אפשרות להסביר את זה למה?

תודה

שלום שרה,
הסיבה שלא הזכרתי את האוניברסיטה הפתוחה ברשימת האוניברסיטאות היא שלמיטב הבנתי אין שם מסלול שאפשר לכנות "לימודים לקראת תואר בבלשנות (כללית)", אלא רק מספר קורסי מבוא, בתוך מסגרת של לימודי לשון עברית. הקורסים בבלשנות שמופיעים באתר של האוניברסיטה הפתוחה בהחלט יכולים לתת לך בסיס ראשוני בבלשנות, אבל זה הרבה פחות ממה שלומדים באוניברסיטאות שמציעות תואר שלם בבלשנות, שכולל גם מספר גדול של קורסים מתקדמים.
אני מתבסס על המידע שמופיע כאן; אם אני מפספס משהו ויש באוניברסיטה הפתוחה מסלול אחר של בלשנות כללית (או קורסים נוספים), אני אשמח לשמוע.

שלום בלשן יקר.
ניתקלתי היום באתר שלך היפה והרהוט ואני בטוחה שהוא ישמש אותי רבות. קיימת באתר רשימה של האוניברסיטאות בהן ניתן ללמוד בלשנות ופירוט לגבי החומר הנילמד,תהייתי היא מדוע לא התיחסת כלל וכלל לאוניברסיטה הפתוחה כאחד מגופים אלו ? אשמח לשמוע את דעתך בקשר ללימודי בלשנות ב"פתוחה" יען ואני מיתעדת להירשם שם לקורס למבוא בבלשנות ומשם להמשיך הלאה…בתודה מראש.

התחום של רכישת המורפולוגיה (מבנה המילה) הוא תחום שאני יודע עליו מעט מאד, ככה שאני לא יכול להמליץ לך על משהו ספציפי לקרוא. אני חושב שהנושא הזה נחקר ע"י דורית רביד מאוניברסיטת ת"א, אז אולי אתה יכול לחפש פרסומים שלה; אני בטוח שעוד הרבה אנשים פרסמו מחקרים בתחום הזה, אבל אין לי קישורים רלוונטיים.

מעניינות אותי מאוד דוגמאות מחקר התפתחות השפה אצל ילדים [במיוחד, טעויות כמו 'שתתי' במקום 'שתיתי' דבר המראה שהילד מקיש מגזרת השלמים] היש לך לספק לי כאלו? או להפנות אותי לקישור כל שהוא? [אבל רק בעברית, לצערי איני קורא אנגלית].