בלשנות: מידע שימושי

דף זה נועד לספק מידע בסיסי למי שמתעניין בבלשנות ושוקל לימודים בתחום זה. מטבע הדברים, הכתוב כאן משקף את דעתו האישית של הכותב; אשמח לשמוע הערות, הצעות ודעות נוספות.

מה זו בלשנות?

בלשנות היא חקר השפה האנושית. מעבר להגדרה כוללנית זו, עולה מיד השאלה "איזו בלשנות?". ההבחנה הגסה ביותר היא בין הבלשנות המסורתית לבלשנות המודרנית. בעוד שהבלשנות המסורתית עסקה (ועודנה עוסקת) בראש ובראשונה בחקר ההסטוריה של שפות, הבלשנות המודרנית מתעניינת במאפיינים המהותיים של שפה אנושית הקשורים להיותה של השפה מרכיב מרכזי ביכולת המנטלית של האדם. בגישה המודרנית, ובעיקר בענף העיקרי שלה הנקרא בלשנות גנרטיבית, השפה נתפסת כחלון אל האופן שבו פועל המח האנושי; מבחינה זו, מה שמשותף לכל השפות מעניין הרבה יותר מהפרטים שבהם שפות נבדלות זו מזו, ולכן מדובר לרוב בבלשנות כללית, בניגוד לבלשנות החוקרת רק שפה אחת (או קבוצת שפות קרובות זו לזו). הבלשנות המסורתית והבלשנות המודרנית הם שני תחומי מחקר נפרדים, שלכל אחד מהם מטרות שונות ושיטות מחקר שונות. דף זה עוסק רק בבלשנות המודרנית הגנרטיבית.

הבלשנות הגנרטיבית עוסקת בשפה כחלק מרכזי מהיכולת הקוגניטיבית האנושית. עובדה ידועה היא שכל ילד רוכש שפה, והדבר היחיד שנדרש לשם כך הוא שהילד ייחשף לשפה במידה מספקת בגיל צעיר. נשאלת השאלה מהו המנגנון המאפשר את רכישת השפה. הבלשנות ניגשת לשאלה זו משני כיוונים עיקריים: מצד אחד, הבלשנות מנסה לתת תיאור מדויק ושיטתי ככל האפשר של השפה עצמה, תוך דגש על זיהוי המאפיינים הבסיסיים החוזרים בכל השפות, גם אלה שאין ביניהן כל קשר היסטורי; ומצד שני, בלשנים חוקרים את התהליכים המאפיינים את השימוש בשפה אצל ילדים ומבוגרים, תוך נסיון לזהות מנגנונים מנטליים הכרוכים ברכישת שפה ובשימוש בה.

בשל העובדה שהבלשנות הגנרטיבית מתרכזת ביכולת הלשונית של האדם, קיים קשר הדוק בין הבלשנות לבין תחומים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, פילוסופיה, מדעי המוח ועוד. מעבר לכך, למרות שהבלשנות משויכת לרוב למדעי הרוח, הדמיון בינה לבין תחומים אחרים במדעי הרוח, כמו ספרות או הסטוריה, קטן לעתים מזה שבינה לבין מתמטיקה או מדעי המחשב, למשל.

כמה מתחומי המחקר העיקריים בבלשנות הם:

איפה אפשר ללמוד בלשנות?

במרבית האוניברסיטאות בארץ ניתן ללמוד בלשנות לתואר ראשון, שני או שלישי. מסיבות הסטוריות כאלה ואחרות, בחלק מהאוניברסיטאות נלמדת הבלשנות כמגמה בתוך מחלקה – למשל, המחלקה לאנגלית (בר אילן, חיפה) או המחלקה לספרויות זרות ובלשנות (בן-גוריון); לרוב כמעט ואין לדבר זה השפעה על תוכן הלימודים – בכל המחלקות הנ"ל מלמדים בלשנות כללית (ולא, למשל, "בלשנות אנגלית").

יחד עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בין לימודי הבלשנות באוניברסיטאות השונות, הנובעים מתחומי ההתמחות השונים של אנשי הסגל בכל מקום. למשל, החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית נבדל משאר החוגים בארץ, שבהם מלמדים באופן כמעט בלעדי בלשנות גנרטיבית, בכך שקיימות בו שתי מגמות, לבלשנות גנרטיבית ולבלשנות סטרוקטורליסטית. מי שמעוניין ללמוד בלשנות ומתלבט בין מספר אוניברסיטאות, צריך לדעת מה התחומים שכל מחלקה מתמחה בהם. בבר-אילן, בנוסף לקורסים בבלשנות תיאורטית (למשל, בתחביר ובסמנטיקה), קיים דגש חזק על פסיכובלשנות ועל נוירובלשנות, והמחלקה מציעה בין השאר מסלול מיוחד לתואר שני בבלשנות קלינית, המיועד לבוגרי פסיכולוגיה, הפרעות בתקשורת ותחומים דומים. בכל מקרה מומלץ ליצור קשר עם סטודנטים או אנשי סגל ולקבל מידע מפורט ככל האפשר על הלימודים במחלקות שבהן אתם שוקלים ללמוד.

מה אפשר לעשות עם זה?

מי ששוקל ללמוד בלשנות, כדאי שייקח בחשבון שאפשרויות התעסוקה למי שלמד בלשנות כמקצוע יחיד הן מועטות למדי. שילוב של בלשנות עם מקצוע נוסף הוא האפשרות המועדפת. גם מי שלמד לתואר ראשון בתחום אחר (למשל, מדעי המחשב, פסיכולוגיה או הפרעות בתקשורת) יכול במקרים רבים להתקבל לתואר שני בבלשנות, עם השלמות בנושאי יסוד בבלשנות.

להלן כמה מהתחומים המשלבים ידע בבלשנות ובמקצוע אחר, שבהם לימודי בלשנות הם בעלי ערך מעשי מעבר לעניין התיאורטי:

28 תגובות »

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כתב(ה),

    פברואר 18, 2006 @ 12:47

    שלום,
    לאחרונה, לאחר התלבטות ארוכה והתמודדות עם שאלות בנוסח "אבל מה אפשר לעשות עם זה?", החלטתי ללמוד בלשנות.
    העניין הוא, שאחרי שיטוט קצר ברשת הבנתי שמדובר בקצת יותר מלימודי שפה.
    הרבה יותר.
    למרות שענית על כמה מהשאלות שהיו לי, אני מבקשת טיפה הכוונה, אם אפשר:

    מאחר ואני מעוניינת ללמוד באוניברסיטה העברית, האם לחוג הבלשנות בה יש יתרונות על פני אלו שבשאר האוניברסיטאות בארץ?

    מהם השיקולים שלדעתך יש לקחת בחשבון בבחירתי תחום מחקר ספציפי וקבוצת לשונות שברצוני ללמוד.

    ולבסוף, מה שבאמת רציתי לשאול: איך זה ללמוד בלשנות?

    המון תודה מראש,
    -הראל

  2. גבי כתב(ה),

    פברואר 18, 2006 @ 14:46

    שלום הראל,
    בעקרון אני מעדיף לא לתת כאן המלצות חד-משמעיות לגבי מקום לימודים- זה עניין די אינדיווידואלי שלכל אחד יש לגביו דעה אחרת (ולכן גם הייתי מציע לך להעלות את השאלה הזו בפורום, כדי לשמוע דעות של כמה שיותר אנשים); מה גם שאני לא מכיר מקרוב את החוגים בירושלים, אז הידע שלי כאן מוגבל. אני אסתפק בכמה נקודות:

    • באוניברסיטה העברית יש גם חוג לבלשנות וגם מגמה לבלשנות בחוג לאנגלית; בניגוד למה שאפשר לחשוב על סמך השמות, בשני המקרים מדובר בבלשנות כללית- אבל הגישות מאד שונות. יש עוד מידע בנושא הזה בדף השאלות הנפוצות.
    • החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית עוסק בבלשנות סטרוקטורלית, וזה אחד החוגים היחידים בעולם שמלמדים בגישה הזו. יהיה מי שיגיד שזה יתרון (אפשר ללמוד שם דברים שלא תלמדי בשום מקום אחר), ויהיה מי שיגיד שזה דווקא חסרון (העדר שפה משותפת עם שאר החוגים לבלשנות; דוגמא לכך את יכולה לראות בדיון הזה בפורומים).

    לגבי בחירת תחום מחקר ספציפי וכו': נראה לי שכדאי שקודם כל תעשי כמה קורסי מבוא ותכירי את התחומים השונים, ואז כבר תראי לבד מה מדבר אליך.

    ולגבי השאלה איך זה ללמוד בלשנות: את שואלת כאן אדם לא אובייקטיבי במיוחד… בעיני זה תחום מרתק, עם המון אתגרים אינטלקטואליים שבו אנחנו מגלים שוב ושוב עד כמה מעט אנחנו באמת יודעים על הדברים הכי יומיומיים שאנחנו עושים באופן בלתי מודע.

    בכל אופן, אני מציע שתעלי את השאלה בפורום- אני מקווה שלעוד אנשים יהיה מה להוסיף מעבר למה שכתבתי.

  3. דויד כתב(ה),

    מרץ 24, 2006 @ 2:29

    שלום,
    האם תוכל להרחיב מעט יותר בנושא הבלשנות הסטרוקטורליסטית.
    קראתי כי לעקרונות הבלשנות הסטרוקטורליסטית היתה השפעה על אדריכלות ואומנות פלסטית בשנות ה50.מהם אותם עקרונות?

  4. גבי כתב(ה),

    מרץ 24, 2006 @ 20:26

    דויד,
    הידע שלי בתחום הבלשנות הסטרוקטורליסטית הוא לא יותר מבסיסי (אני עוסק בבלשנות גנרטיבית), ככה שאני לא חושב שאני יכול לתת תשובה רצינית לשאלה שלך. כיום הבלשנות הסטרוקטורליסטית (במעט המקומות שעוסקים בגישה הזו) והבלשנות הגנרטיבית מתנהלות כמעט בעולמות נפרדים, ככה שמי שבא מרקע גנרטיבי כמו שלי כמעט ולא נחשף לבלשנות סטרוקטורליסטית.
    אני מקווה שמישהו שיש לו רקע מתאים יקרא את השאלה שלך ויוכל לענות.

  5. מאור לילך כתב(ה),

    אפריל 22, 2006 @ 17:17

    אני מעוניינת ללמוד לימודי תואר שלישי בתחום הפסיכולינגוויסטיקה.
    יש לי תואר שני בהפרעות בתקשורת. למי כדאי לפנות?

  6. גבי כתב(ה),

    אפריל 22, 2006 @ 19:59

    שלום לילך,
    לגבי לימודים אצלנו בבר-אילן, הייתי מציע שתפני ליהונתן פיין או ליואל וולטרס- את יכולה למצוא את כתובות האימייל ומספרי הטלפון שלהם באתר של המחלקה לאנגלית, תחת Faculty/Staff.
    לגבי אוניברסיטאות אחרות- אני לא יכול להגיד לך בוודאות, אבל את יכולה לפנות למזכירויות החוגים הרלוונטיים ולשאול (רשימת החוגים שמלמדים בלשנות גנרטיבית נמצאת בסרגל הניווט בצד שמאל).
    בהצלחה!
    גבי

  7. שיר (תלמידה בכתה ו') כתב(ה),

    מאי 19, 2007 @ 15:52

    היי! רציתי לומר המון תודות על המידע של ה"בלשנות", הייתי חייבת לביה"ס!
    רציתי לבקש האם תוכל לתת לי חומר על טפסן, הוא פועל בניין, ואני צריכה את זה כמה שיותר מהר! תוכל לעזור לי?
    ממני שיר..

  8. גבי כתב(ה),

    מאי 23, 2007 @ 15:25

    שיר- אני מאד שמח שהאתר הזה עזר לך.
    לגבי טפסן- באמת שאין לי מושג; אני לא הכתובת הנכונה.
    גבי

  9. ענבר כתב(ה),

    יוני 2, 2007 @ 20:25

    שלום!
    שמי ענבר ואני גרה בברצלונה. היום אני לומדת באוניברסיטת ברצלונה שפה וסיפרות עברית, אך תמיד ידעתי שיותר מעניין אותי ללמוד בלשנות. השאלה שלי היא האם יש בארץ עבודה במקצוע הזה?

  10. גבי כתב(ה),

    יוני 3, 2007 @ 7:24

    היי ענבר,
    כמו שכתבתי למעלה תחת "מה אפשר לעשות עם זה?", העובדה המצערת היא שאין הרבה עבודה (בארץ או במקומות אחרים) בבלשנות נטו; למי שלומד בלשנות יש בד"כ 2 אופציות לתעסוקה:
    1) למי שלמד מקצוע נוסף רלוונטי, עבודה במקצוע הנוסף תוך התמחות בתחום השפה (כלומר, מי שלמד גם מדעי המחשב יכול אולי לעסוק בבלשנות חישובית/עיבוד שפה טבעית; מי שלמד גם הפרעות בתקשורת, חינוך מיוחד או מקצוע דומה יכול לעבוד בתחום זה ולהתמחות בבעיות שפה; מי שלמד גם הוראה יכול לעסוק בהוראת שפות; וכו')
    2) עבודה בתחום שאין לו קשר ישיר לבלשנות.

  11. ילנה כתב(ה),

    יוני 19, 2007 @ 10:56

    שלום,
    שמי ילנה ובדיוק סיימתי תואר ראשון בבלשנות וספרות אנגלית בבן גוריון, אני מתלבטת על המשך לימודים בבר אילן באחת משתי מגמות
    תרגום או בלשנות קלינית. בלשנות קלינית נשמע לי מאוד מעניין אבל
    עד כמה זה מעשי ? יש עבודה בזה אחרי תואר שני? או שרק אחרי שלישי? האם זה נותן אפשרות להיות קלינאי תקשורת?

  12. גבי כתב(ה),

    יוני 19, 2007 @ 20:14

    שלום ילנה,
    המסלול בבלשנות קלינית בבר-אילן הוא מסלול מחקרי ולא מסלול מעשי/טיפולי; כלומר, הוא לא יכשיר אותך לעבוד במקצוע טיפולי כמו קלינאות תקשורת. קהל היעד העיקרי של המסלול הזה הוא אנשים שיש להם כבר תואר במקצוע טיפולי, ורוצים להתמחות בתחום השפה. למי שאין תואר במקצוע טיפולי ויש תואר בבלשנות, המסלול הזה הוא בעצם תואר שני בבלשנות, שבו אפשר להתמקד בנושאים כמו ליקויי שפה, רכישת שפה, שפה אצל אוכלוסיות מיוחדות, וכו'.

    לגבי עבודה- קשה לי להגיד לך, פרט למה שכבר אמרתי: התואר הזה לא יכשיר אותך לעבודה במקצוע טיפולי.

  13. מתעניין כתב(ה),

    יוני 24, 2007 @ 22:19

    שלום!
    יש לי תואר שני במתמטיקה. מאז שסיימתי את הלימודים, אני עובד כמתכנת בהיי-טק, ובניתי את עצמי שם לא רע בכלל. לאחרונה הבשילה אצלי החלטה "להוריד הילוך" ובזמן שיתפנה לחזור לספסל הלימודים – אך הפעם לא בדיוק באותם תחומים שבהם עסקתי עד כה. תחום הבלשנות מאד מושך אותי – בראש ובראשונה, בכל מה שקשור לבלשנות השוואתית והשפעות הדדיות בין שפות שונות (אני בעצמי דובר 3 שפות, ויש לי הכרה של שפות נוספות), אך בתור מתמטיקאי ואיש מחשבים אני גם מסתכל על השפה בצורה מופשטת. האם כדאי לי להשקיע בלימודי בלשנות? אם כן, באיזו צורה כדאי לי להשתלב בלימודים מהסוג הזה, ובמה להתמחות?

  14. גבי כתב(ה),

    יוני 25, 2007 @ 11:06

    האם כדאי לך להשקיע בלימודי בלשנות? זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה; אם זה מעניין אותך ואתה יכול להרשות לעצמך, אז למה לא?

    אני מכיר לא מעט אנשים עם רקע של מתמטיקה/מדעי המחשב שעשו תואר שני ושלישי בבלשנות (אחד מהם זה אני ;)). אני מניח שתוכל לשמור לעצמך את האופציה לחזור לעבוד בתחום הזה, ואז אתה לא ממש מסכן הרבה אם אתה הולך ללמוד גם בלשנות.

    לגבי מה בדיוק ואיך- בד"כ עם רקע כזה יש צורך בהשלמות של עד שנה, ואז תואר שני/שלישי. סביר שתוך כדי ההשלמות כבר תגלה מה בדיוק התחום שהכי מדבר אליך.

  15. ד. כתב(ה),

    אוקטובר 16, 2007 @ 12:16

    שלום גבי!
    שמחתי מאוד להיתקל באתר שלך.
    אני בוגרת החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. כשהתחלתי ללמוד שם הייתי ילדה תמימה ולא היה לי מושג על היות החוג מבודד בגישתו בארץ ובעולם. על כן כרגע כשאני מעוניינת במקצוע פרקטי שעדיין יהיה קשור לבלשנות, שאלתי היא כיצד והיכן, אם בכלל, אפשר לעשות הסבה לבלשנות חישובית כדי שאוכל להשתלב במאה ה-21 ולא להישאר תקועה 150 שנה מאחורי העולם כולו כמו ראש החוג לבלשנות בירושלים.
    אשמח מאוד לתשובתך!
    ד.

  16. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 16, 2007 @ 12:52

    קודם כל, למען הצדק: גם בלשנות גנרטיבית היא לא בדיוק מקצוע פרקטי, וגם מי שלומד בלשנות במקומות אחרים (לא בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית) בד"כ לא יוצא עם ידע רציני בבלשנות חישובית. אני חושב שהעובדה שהחוג בירושלים מלמד בגישה שונה משאר החוגים לבלשנות בארץ עשויה להפריע יותר למי שרוצה להמשיך בלימודי בלשנות תיאורטית ורוצה לבחור מתוך מגוון של חוגים.

    לגבי בלשנות חישובית- עניתי על שאלה דומה כאן; בד"כ צריך לשם כך ידע במדעי המחשב, אבל אפשר למצוא גם מסלולים לתואר שני/שלישי שמקבלים גם אנשים שאין להם רקע כזה, כמו למשל בבן-גוריון (עד כמה שאני יודע). בכל מקרה, כמעט תמיד כדי להכנס למקצוע כמו בלשנות חישובית צריך השלמות ממגוון תחומים, אז המצב שלך לא שונה לדעתי משל בוגר בלשנות במקום אחר.

  17. שירן כתב(ה),

    מרץ 24, 2009 @ 17:50

    שלום

    רציתי לדעת אם תוכלו להפנות אותי לנושא של תרגום ממוחשב (איך עושים את זה?) או חקר שפה..

    תודה

  18. גבי כתב(ה),

    מרץ 25, 2009 @ 9:43

    שירן- תרגום ממוחשב (machine translation) זה נושא מאד רחב (שלא לדבר על "חקר שפה"); נקודת התחלה טובה היא הערך בויקיפדיה בנושא; כדי לקבל מושג לגבי רמת הביצועים בפועל בתחום הזה, אפשר לנסות לתרגם את הערך מויקיפדיה לעברית בעזרת Google Translate, אבל אני לא בונה על זה שהתוצאה תהיה מובנת במיוחד.

    נ.ב.: "תוכלו"? אין כאן אף אחד חוץ ממני ;)

  19. שירן כתב(ה),

    מרץ 25, 2009 @ 20:10

    ראשית תודה על התגובה המהירה.

    שאלה נוספת? האם יש מודל מתמטי לעניין?

  20. גבי כתב(ה),

    מרץ 26, 2009 @ 8:36

    בחיי שאני לא יודע; אני מניח שכן (היות ורוב האנשים שעוסקים בתחום הזה באים ממדעי המחשב/מתמטיקה ולאו דווקא מבלשנות תיאורטית), אבל אני לא מספיק מתמצא בזה כדי להגיד בוודאות.

  21. קירה כתב(ה),

    מאי 11, 2009 @ 16:18

    גבי שלום,
    ראשית, מאוד שמחתי להתקל באתר הבאמת מאוד אינפורמטיבי שלך.

    אני רוצה להתחיל לימודי בלשנות יחד עם מדעי המחשב במסלול דו חוגי. הבנתי שיש קשר בין שני המקצועות בתחומים כמו בלשנות חישובית. השאלה היא, האם עם תואר ראשון משולב בלבד ובארץ באמת אפשר להשתלב בתחום,מה הסיכויים? יש צורך בתארים מתקדמים? מה הן אפשרויות תעסוקה אחרות שישלבו בין מדעי המחשב לבלשנות?

    תודה

  22. גבי כתב(ה),

    מאי 11, 2009 @ 20:30

    קירה- אני לא חושב שיש תשובה חד משמעית לשאלה הזו; כל תחום ההייטק מלא באנשים שאין להם יותר מאשר תואר ראשון במדעי המחשב. אני מניח שתואר שני או שלישי יכול להועיל מאד, אבל לא נראה לי שיש כאן החלטה שאת צריכה לקבל עכשיו. בשלב ראשון נראה לי שתואר ראשון דו-חוגי באוניברסיטה טובה בארץ ייתן לך בסיס מצוין לכל המשך שתבחרי.
    ולגבי אפשרויות תעסוקה אחרות- אני לא יכול להמליץ לך על משהו מסוים, אבל אני בהחלט חושב שתואר ראשון כמו שאת מתכננת ייתן לך שפע של אפשרויות (שעל חלק גדול מהן בטח לא תחשבי עד שלא תיתקלי בהן; על כל משרה שקשורה ישירות לבלשנות יש 100 משרות שאין להן קשר ישיר לבלשנות ושבכ"ז בוגרי בלשנות יכולים להתאים להן מצוין).

  23. לירן כתב(ה),

    יולי 14, 2009 @ 22:47

    שלום וברכה
    פעם ראשונה שאני ניגש לתחום של לימודים ומאוד מענין אותי ללמוד בלשנות. היתי רוצה לברר מהם תנאי הקבלה? איפה הכי מומלץ ללמוד?
    תודה

  24. גבי כתב(ה),

    יולי 15, 2009 @ 7:41

    תנאי הקבלה לבלשנות לא גבוהים, אבל התנאים הספציפיים משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה- צריך לברר את זה באוניברסיטאות עצמן (אפשר למצוא את המידע הזה באתרים של חלק האוניברסיטאות).
    לגבי איפה הכי מומלץ ללמוד- זו שאלה שאני לא יכול לענות עליה- גם כי אין תשובה חד-משמעית (לכל אוניברסיטה יש את התחומים שבהם לימודי הבלשנות טובים יותר ואת התחומים שבהם היא פחות חזקה, ולכן תלוי מה מחפשים), וגם כי אני לא אובייקטיבי (מי כן?). על שאלות ספציפיות אני יכול לענות באימייל, אבל בכל מקרה אני לא יכול להמליץ לך באופן חד משמעי איפה ללמוד.

  25. ורדית כתב(ה),

    אוקטובר 6, 2009 @ 11:53

    שלום

    האם מי שלמד בלשנות אנגלית הינו מוסמך ללמד אנגלית יותר ממי שלמד פסכולוגיה?
    נא התייחסותך הדחופה …תודה

  26. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 6, 2009 @ 13:21

    שלום ורדית,
    אני לא בטוח שאני האדם המתאים לענות על השאלה הזו, אבל ממה שאני יודע, מי שלומד לתואר בבלשנות במסגרת חוג/מחלקה לאנגלית יכול גם לעשות תעודת הוראה שמסמיכה אותו להוראת אנגלית (מדובר בעוד מספר קורסים מעבר לקורסים שדרושים לתואר בבלשנות- לימודי הבלשנות עצמם אינם מהווים הכשרה להוראה); אני לא יודע אם יש משהו דומה שאפשר לשלב עם לימודי פסיכולוגיה.

  27. הילה כתב(ה),

    אוקטובר 27, 2009 @ 4:15

    שלום גבי,
    אני מתעניינת בשפות ובעיקר באטימולוגיה לא מכבר. בתחילה שקלתי לימודי ספרות כהמשך למגמות ספרות ומוזיקה בהן למדתי בתיכון, אך תמיד ידעתי שאהבתי הגדולה היא לבלשנות. התכנון שלי הוא ללמוד את המקצוע באוניברסיטת ת"א- ההעדפה הברורה שלי. כאדם פרקטי במיוחד אני משתדלת לחשוב לעומק גם על אופציות התעסוקה (המעטות) בתחום, אמנם המחקר משום מה appeals to me יותר.

    האם אוכל לעבוד כמורה ברשת זו או אחרת (ברליץ, וול סטריט וכו') גם לאחר תואר ראשון בבלשנות או שמא אין הוא מספיק?
    בנוסף, באיזה אופן כל עניין התרגום עובד? האם אצטרך לשווק עצמי כמתורגמנית בעלת כרטיס ביקור מהוקצע או שאעשה סטאז' במשרד פרסום/הוצאה לאור בסיום התואר?

    אשמח לקבל תגובה ולדעת, ולו אך ברמה השטחית ביותר, לאן אני נכנסת. לא ארצה להתקבל וללמוד וליהנות מבלי שאוכל להתפרנס מן העניין בבוא העת.

    תודה מראש- וח"ח על האתר. יוזמה מבורכת ומועילה!

  28. גבי כתב(ה),

    אוקטובר 27, 2009 @ 9:30

    שלום הילה,
    לגבי הוראת שפות: אני לא יכול לתת תשובה מוסמכת בעניין הזה, אבל אני מכיר די הרבה אנשים שלמדו בלשנות ועובדים כעת כמורים לאנגלית במקומות שונים (לא רק בבתי ספר- גם במכללות ואוניברסיטאות), כך שאין ספק שזו אופציה מציאותית. אני מניח שאם את חושבת על הוראת אנגלית, אולי כדאי לך לשקול לימודים במקום אחר ולאו דווקא בחוג לבלשנות בת"א- מהבחינה הזאת יש דווקא יתרון ללימודים באוניברסיטה שבה לימודי הבלשנות הם בחוג/מחלקה לאנגלית (אם כי בכל מקרה, לימודי בלשנות הם לא לימודי שפות ולא לימודי הוראת אנגלית).

    לגבי תרגום- תואר בבלשנות לא נותן הכשרה לעסוק בתרגום, אבל הוא כן נותן בסיס טוב ללימודי תרגום. בבר-אילן יש לימודי תרגום לתואר שני (אין בזה תואר ראשון), בת"א נדמה לי שיש לימודי תעודה, ובטח יש עוד מקומות- בכל מקרה צריך קודם כל תואר ראשון במשהו, ובלשנות זו אופציה מצוינת.

    ואגב, כמו שבטח כבר כתבתי בכל מיני מקומות: בלשנים לא ממש מתעסקים באטימולוגיה; הפרספקטיבה ההיסטורית היא כיום די משנית בבלשנות, ובנוסף, בלשנים מעדיפים לעסוק בעיקר בחוקיות של השפה ולא בתכונות של מילה בודדת כזו או אחרת.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה