בלשנות: שאלות נפוצות

כללי

  1. מה זה בלשנות?

    מחקר מדעי של השפה האנושית.

  2. מה זה שפה טבעית?

    בלשנים משתמשים במושג "שפה טבעית" לתיאור כל השפות האנושיות שיש להן (או שהיו להן) דוברים ילידיים, כלומר, אנשים המדברים אותן כשפת אם. זאת בניגוד לשפות מלאכותיות, כגון השפות שהמציא טולקין; שפות תכנות; או מערכות סימבוליות אחרות. בלשנים מניחים שיש מאפיינים מיוחדים לשפות טבעיות שאינם קיימים בשפות מסוגים אחרים.

  3. מה זה דקדוק אוניברסלי?

    אחת ההשערות המרכזיות בבלשנות הגנרטיבית היא שרכישת שפה היא לא רק למידה כתוצאה מחשיפה לגירויי הסביבה, אלא שילוב של חשיפה לגירויים עם כישורי שפה מולדים. השם שניתן לכישורי השפה המולדים, או ל"מצב האפס" של המערכת הלשונית של ילד שזה עתה בא לעולם, הוא "דקדוק אוניברסלי". השם "דקדוק" עשוי להטעות: דקדוק אוניברסלי אינו מערכת של כללי דקדוק במובן הרגיל של המילה, אלא המצב ההתחלתי הנובע מתכונות מולדות המשותפות לכל בני האדם. מכיוון שמדובר בתכונות הנובעות מהמטען הגנטי של האדם, נצפה שהן יבואו לידי ביטוי בכל השפות הטבעיות.

    כמובן שהשערת קיומו של דקדוק אוניברסלי, כפי שנוסח לעיל, אינה מהווה תיאוריה אמיתית ללא פירוט המאפיינים המדויקים של הדקדוק האוניברסלי. אחת המטרות המרכזיות של הבלשנות הגנרטיבית היא לנסות ולאפיין בצורה ברורה ומפורטת מה בדיוק כולל הדקדוק האוניברסלי; למרות מספר רב של הצעות ומחקרים, עדיין אנו רחוקים מהשלב שבו נוכל לתת תשובות מספקות לשאלות אלה.

  4. כמה שפות צריך לדעת בשביל להיות בלשן?

    עקרונית, גם מי שיודע רק שפה אחת יכול להיות בלשן. חשוב להבחין בין ידיעת שפות, שאינה הופכת אדם לבלשן, לבין ידע על שפות ועל השיטות שבאמצעותן ניתן לחקור שפות. כשם שפסיכולוג קליני טוב לא צריך שיהיו לו שפע של מחלות נפש, וארכיאולוג לא חייב שיהיה לו אוסף מפואר של עתיקות, כך גם בלשן לא צריך להיות "אספן" של שפות. מה שבלשן כן צריך זה הבנה מעמיקה של מאפייני השפה האנושית, וידע בטכניקות שבאמצעותן ניתן לחקור תופעות שונות בשפה. את הנתונים הלשוניים עצמם הבלשן צריך לדעת כיצד לאסוף - אך אין זה אומר שהוא צריך לדעת לדבר מספר רב של שפות בעצמו. בפועל, רוב הבלשנים יודעים עובדות רבות על שפות שונות, אבל הם לא בהכרח מסוגלים לדבר מספר רב של שפות.

  5. האם יש לבלשנות ערך מעשי?

    כמו בתחומי מחקר תיאורטיים אחרים, העיסוק בבלשנות אינו מונע בד"כ ע"י שיקולים של תועלת מעשית. עם זאת, לחקר השפה ישנה חשיבות מעשית בכמה תחומים. בתחום מדעי המחשב, מספר מחקרים מוקדמים של נועם חומסקי משנות ה-50 הינם בעלי חשיבות רבה בכל הקשור לניתוח שפות פורמליות ומורכבות של בעיות. בנוסף לכך קיימים יישומים ממוחשבים רבים המתבססים על ידע בלשני, כגון תוכנות לתרגום ממוחשב, בודקי דקדוק, מערכות לזיהוי דיבור ועוד.

    תחום נוסף שבו יש לבלשנות חשיבות מעשית הוא התחום הטיפולי. ישנם סוגים רבים של לקויות ופגיעות הכרוכות (בין השאר) בשפה, כגון לקות שפה ספציפית (SLI), דיסלקציה, אפזיה, אוטיזם ועוד. ידע בלשני יכול לעזור במידה ניכרת להבנת בעיות אלה ולטיפול בהן. מסיבה זו, למשל, כולל מסלול ההכשרה של קלינאי תקשורת גם קורסים בבלשנות.

  6. האם הבלשנות עוסקת גם בשפות סימנים?

    כן, בהחלט. למעשה, כיום מקובל להניח שפרט לאמצעי שבאמצעותו שפות אלה "נהגות", אין הבדל מהותי ביניהן לבין שפות מדוברות: יש להן דקדוק מורכב ומופשט שאינו שונה באופן מהותי מהדקדוק של שפות מדוברות. לכן, בלשנים חוקרים את שפות הסימנים כשם שהם חוקרים שפות מדוברות.

  7. האם בלשנות ולשון זה אותו הדבר?

    לא. המושג "לשון" מתייחס בד"כ ללימוד השפה העברית, לעתים קרובות מתוך גישה נורמטיבית, כלומר, גישה המנסה לקבוע נורמות לשימוש בשפה. זוהי למעשה בלשנות מסורתית, שאינה בגדר מדע ושאין כל קשר בינה לבין הבלשנות המודרנית, שהיא מחקר מדעי של השפה. מצד שני, חשוב לציין שכיום חלק מהחוגים ללשון עברית באוניברסיטאות עוסקים גם הם בבלשנות מודרנית, תוך התמקדות בשפה העברית.

  8. מה זה פילולוגיה? מה ההבדל בין פילולוגיה ובלשנות?

    פילולוגיה היא חקר טכסטים עתיקים ושפות עתיקות. לעתים משמש המונח "פילולוגיה" כשם לבלשנות ההיסטורית של המאה ה-19, שחקרה את התפתחות השפות ואת "אילנות היוחסין" שלהן. גישה זו לחקר השפה פינתה את מקומה בתחילת המאה ה-20 לבלשנות סינכרונית, כלומר, בלשנות שמחפשת את החוקיות בתוך השפה, כפי שהיא ברגע נתון. בניגוד לפילולוגיה, בבלשנות המודרנית תופס המחקר ההיסטורי מקום משני בלבד.

  9. מה מקור המילה …? מה משמעות המילה …?

    אין לי מושג. בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, רוב הבלשנים לא ממש מתעניינים בשאלות מסוג זה. במסגרת המחקר בסמנטיקה קיים אמנם עיסוק במשמעותן של מילים ספציפיות, אלא שסוג התשובות שבלשנים מחפשים לשאלות על משמעותן של מילים שונה מאד ממה שאפשר למצוא, למשל, במילון, ומתמקד יותר בניסוח פורמאלי ומופשט של התכונות הלוגיות והמתמטיות שמאפיינות את תרומתה של כל מילה למשמעות המשפט ולתנאים שחייבים להתקיים כדי שהמשפט יהיה אמיתי. טריוויה לשונית בנוסח אבשלום קור, לעומת זאת, היא לא חלק ממה שמרבית הבלשנים רואים כשייך לתחום עיסוקם.

לימודים

  1. איפה אפשר ללמוד בלשנות כללית?

    בכל האוניברסיטאות בארץ - ולא רק באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית, שבכל אחת מהן יש חוג בשם "החוג לבלשנות"; גם החוגים לאנגלית בחלק מהאוניברסיטאות עוסקים למעשה בבלשנות כללית ולא רק בשפה האנגלית. בסרגל הניווט שמשמאל יש קישורים לכל החוגים/מחלקות שבהם מלמדים בלשנות כללית גנרטיבית; מומלץ מאד למי ששוקל ללמוד בלשנות להכנס לאתר של כל אחד מהחוגים ולבדוק לעומק מהי תוכנית הלימודים: מהם קורסי החובה, אילו קורסי בחירה מוצעים, וכו'.

  2. איפה אפשר ללמוד בלשנות אנגלית?

    בלשנות שמתמקדת בשפה האנגלית נקראת לעתים "בלשנות אנגלית". מאז אמצע המאה העשרים, בלשנים רבים מניחים שהמאפיינים המשותפים לכל השפות הינם משמעותיים ורבים יותר ממה שמקובל היה לחשוב לפני כן, ושהתכונות המיוחדות לשפה זו או אחרת הינם פחות חשובים מהתכונות המשותפות. מגמה זו הפכה למרכזית גם בחוגים לאנגלית באוניברסיטאות השונות בארץ (ובפרט בבר-אילן, באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטת חיפה), שבעבר חלקם עסקו בבלשנות אנגלית, וכיום בחלקם קיים שילוב בין עיסוק בתיאוריות בלשניות כלליות לבין חקר השפה האנגלית, וחלקם עברו לעיסוק בבלשנות כללית בלבד (כמו, למשל, במחלקה לאנגלית בבר-אילן). כיום כבר כמעט ואין מקומות שמלמדים "בלשנות אנגלית" טהורה.

  3. איפה אפשר ללמוד בלשנות עברית?

    בלשנות שמתמקדת בשפה העברית נקראת לעתים "בלשנות עברית". ניתן ללמוד בלשנות עברית בחוגים ללשון עברית בכל האוניברסיטאות. הגישות לחקר הבלשנות העברית כיום הינן מגוונות מאד, החל מבלשנות מסורתית/היסטורית/נורמטיבית ועד ליישום של תיאוריות גנרטיביות כלליות לתחום השפה העברית.

  4. מה ההבדלים בין לימודי הבלשנות הכללית באוניברסיטאות השונות?

    זהו נושא טעון ומורכב, וכל תשובה שתינתן לשאלה זו תהיה חלקית ושנויה במחלוקת. אני אסתפק בלציין כמה נקודות כלליות, ואשאיר לקוראים לברר את שאר הפרטים.

    כל החוגים שמופיע אליהם קישור בסרגל הניווט שמשמאל עוסקים בבלשנות גנרטיבית; בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית, לעומת זאת, עוסקים בבלשנות סטרוקטורלית. קשה מאד לסכם בקיצור את כל ההבדלים בין הגישות הללו, השונות זו מזו באופן ניכר, ולכן אסתפק בלציין שהבלשנות הסטרוקטורלית, שהיתה הזרם הדומיננטי בבלשנות במחצית הראשונה של המאה ה-20, עוסקת בתיאור של שפות; בעוד שהבלשנות הגנרטיבית, שהינה הזרם הדומיננטי בבלשנות כיום, מתעניינת בהבנת המאפיינים הכלליים של השפה האנושית ושל מנגנון השפה של האדם. המשמעות המעשית, מנקודת המבט של הסטודנט, היא שחלק גדול מהקורסים בחוג לבלשנות בירושלים מוקדשים כל אחד לשפה ספציפית, בעוד שבחוגים האחרים עוסק כל קורס באחד מתחומי הבלשנות (תחביר, סמנטיקה, רכישת שפה, פונולוגיה וכו') ומציג תופעות ותיאוריות החלות על שפות רבות בו זמנית.

    מבין החוגים לאנגלית שעוסקים בבלשנות גנרטיבית, חלקם עוסקים בבלשנות כללית לכל דבר, ובחלקם מדובר בשילוב של בלשנות כללית ובלשנות אנגלית. כמו-כן, בחלק מהחוגים לאנגלית, יכולים (או חייבים) הסטודנטים במסלול לימודי הבלשנות ללמוד גם קורסים בספרות אנגלית.

    הבדל נוסף בין החוגים השונים הוא ביחס בין מספר הקורסים במקצועות הפורמליים והמופשטים יותר (תחביר, סמנטיקה ופונולוגיה) למקצועות הקרובים יותר באופיים למדעי החברה (פסיכולינגוויסטיקה, רכישת שפה, בלשנות יישומית ועוד).

    בכל מקרה, אני ממליץ למי ששוקל לימודי בלשנות להקדיש זמן לביקור באתרי האינטרנט של החוגים השונים ולבדוק לעומק את תוכניות הלימודים ואת היצע הקורסים.

  5. האם בלשנות זה מקצוע קשה?

    תלוי למי. למרות שהבלשנות משויכת בד"כ למדעי הרוח, יש בה מאפיינים רבים שאינם טיפוסיים למדעי הרוח. חלק מתחומי הבלשנות, כמו סמנטיקה, תחביר ופונולוגיה, הם בעלי מאפיינים "ריאליים" המזכירים לעתים את המדעים המדויקים; וחלק מהתחומים, כמו פסיכולינגוויסטיקה וסוציולינגוויסטיקה, קרובים יותר באופיים למדעי החברה. לכן, לימודי בלשנות דורשים יכולת להתמודד עם סוגים שונים של בעיות, ובפרט דורשים יכולת לחשיבה מדויקת ומופשטת. עבור אנשים שאינם חוששים מחשיבה מדויקת ומפתרון בעיות, לימודי בלשנות אינם מאד קשים ויכולים להיות מהנים ביותר.

  6. האם מי שיש לו תואר ראשון בתחום שאינו קשור לבלשנות יכול להתקבל לתואר שני בבלשנות?

    בחלק מהאוניברסיטאות מקבלים לתואר שני בבלשנות גם אנשים שהתואר הראשון שלהם הוא בתחום אחר; במקרים אלה יש בד"כ צורך בלימודי השלמה של שנה. בכל מקרה כדאי לפנות למזכירות החוג ולשאול.

מה הלאה?

51 תגובות »

  1. דרור כתב(ה),

    אפריל 24, 2006 @ 22:25

    לרוב לימודי הלשון העברית באוניברסיטאות אינם דומים ללימודי הלשון בבית הספר, וההיבט הנורמטיבי כמעט אינו מועלה אלא רק "מאחורי הקלעים". את התפקיד הזה מעדיפים כיום באוניברסטאות לתת ללימודי ההבעה או ללימודי העריכה הלשונית.

    לימודי הלשון העברית כוללים ברוב האוניברסיטאות היבטים פילולולגיים (סינכרונים ודיאכרוניים) של תקופות העברית. היבטים מבניים וגנרטיביים (של תחומי הלשון) ויישומן בעברית. וכפי שציינת, יש קורסים מהבלשנות הכללית שאינם מתייחסים ספציפיתלעברית כמו סמנטיקה,פרגמטיקה , סוציולינגוויסטיקה וחקר השיח.

  2. אביחי כתב(ה),

    אפריל 26, 2006 @ 22:55

    רציתי לשאול שאלה:
    אני חושב ללמוד בלשנות, ואני שמח מאוד שמצאתי את האתר הזה (ממש במקרה) בשביל להבין יותר על הנושא.

    שאלתי היא: האם יש מה לעשות עם זה בסופו של דבר?
    כלומר: הנושא הזה מאוד מעניין אותי, אבל בתור צעיר שרק מתחיל את החיים שלו אני רוצה לדעת במה אני יכול לעסוק? באיזו עבודה אני יכול לעבוד עם התואר, והאם יש הרבה ביקוש לבלשנים?

    תודה.

  3. גבי כתב(ה),

    אפריל 27, 2006 @ 8:50

    לצערי אני לא חושב שאפשר להגיד שבלשנות זה מקצוע מבוקש. יחד עם זאת, זה לא אומר שתואר בבלשנות הוא חסר ערך מעשי- בעיקר אם רואים בבלשנות רק מרכיב אחד מתוך כל מה שלומדים כדי לרכוש מקצוע. כמה מהכיוונים המעשיים לבוגרי בלשנות הם:

    • עבודה בחברות היי-טק, ובעיקר כאלה שעוסקות בדברים שקשורים בצורה זו או אחרת בשפה (למשל, מנועי חיפוש, זיהוי דיבור, וכו'). במיוחד יש בתחום הזה יתרון למי שמשלב בצורה זו או אחרת לימודי בלשנות עם לימודי מדעי-המחשב. הנה כתבה שהתפרסמה ב-Wall Street Journal בנושא הזה.
    • הוראת שפות
    • תרגום ועריכה (מה שדורש בד"כ לימודים נוספים מעבר לתואר בבלשנות- למשל, לימודי תעודה או תואר שני)

      • בנוסף לזה, יש חברות שמעסיקות בלשנים במשרות שהקשר שלהן לבלשנות הוא רופף יחסית- הנה מודעה לדוגמא.

      כדי לראות קצת דוגמאות מהחיים למשרות שמוצעות לבלשנים, אפשר להכנס לאתר ה-LinguistList לרשימת מודעות הדרושים שהתפרסמו שם. אמנם רוב המודעות שם הן למשרות בארה"ב, אבל זה יכול לתת לך מושג לגבי מה אפשר לעשות עם תואר בבלשנות.

  4. נעמה כתב(ה),

    מאי 5, 2006 @ 22:29

    ואני חשבתי שאני מוזרה בכך שאני אוהבת את השפה ומה שמאחוריה…
    אני שמחה שמצאתי את האתר הזה, אני שקלתי ללמוד בלשנות, אבל אני חוששת להשאר מובטלת. אז כרגע אני מתכוונת ללמוד קלינאות תקשורת, ואחת הסיבות לכך היא הקרבה לנושא.
    שאלתי:
    יש דרך ללמוד בלשנות , או הוראת שפה עברית לתעודה ולא לתואר?

  5. גבי כתב(ה),

    מאי 6, 2006 @ 14:05

    אני באמת לא יודע על מסלול ללימודי בלשנות שלא לתואר (ועל לימודי הוראת עברית אני יודע עוד פחות). אני מניח שאולי את יכולה לקחת קורסים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, אבל אני לא יודע מספיק על לימודי הבלשנות שם. מצד שני, אני חושב שלימודי קלינאות תקשורת הם די עמוסים, ככה שאולי ברגע שתתחילי עם זה האפשרות ללמוד משהו נוסף במקביל תהפוך ללא-ריאלית.
    וכמו שכבר כתבתי פה באתר בכמה הזדמנויות- אפשר גם להגיע ללימודי תואר שני בבלשנות אחרי שעושים תואר ראשון במקצוע אחר, כמו למשל קלינאות תקשורת.

  6. הדס כתב(ה),

    מאי 14, 2006 @ 23:27

    רציתי לשאול לדעתך, האם על מנת להתמחות בתחום של נוירולינגוויסטיקה בתארים מתקדמים מספיק ללמוד לתואר ראשון בבלשנות, או שעדיף לשלב את לימודי התואר הראשון עם תחום כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה?

  7. גבי כתב(ה),

    מאי 15, 2006 @ 12:41

    למרבה הצער, בתואר ראשון בבלשנות לא לומדים כלום כמעט על נוירולינגוויסטיקה (זה משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, אבל באופן כללי תחום הנוירולינגוויסטיקה עדיין לא הפך לחלק אינטגרלי בלימודי הבלשנות בארץ). לכן, אם את רוצה לקבל רקע בתחום הזה כבר מהתואר הראשון, נראה לי שכדאי לך לחשוב ברצינות על מסלול דו-חוגי בלשנות-פסיכולוגיה (או אולי מדעי המוח, אבל אני לא יודע אם יש בזה מסלול דו-חוגי). תואר כזה גם ייתן לך יותר אפשרויות להמשיך לתארים מתקדמים מאשר אם תגבילי את עצמך בתואר הראשון לבלשנות בלבד, ככה שגם מהבחינה הזו זה נראה לי עדיף.

  8. לירון כתב(ה),

    יולי 10, 2006 @ 18:48

    אני מתחילה ללמוד השנה בלשנות אנגלית (דו חוגי עם פסיכולוגיה), בבן גוריון.
    הייתי מעוניינת לדעת כיצד בדיוק יכול לתרום התואר בבלשנות להוראת שפות (במקרה שלי-אנגלית).
    ראוי לציין שאיני דוברת אנגלית מבית.

  9. גבי כתב(ה),

    יולי 11, 2006 @ 9:06

    הקשר בין לימודי בלשנות להוראת שפות זה נושא שעולה בתדירות גבוהה, וכדאי באמת להתייחס לזה. קודם כל, מה לימודי הבלשנות לא יתנו לך בהקשר הזה:

    • לימודי בלשנות (אנגלית או כללית) בארץ לא כוללים קורסים על הדקדוק של השפה האנגלית ולא נועדו ללמד אותך אנגלית
    • לימודי בלשנות לא עוסקים ישירות בהוראה- אם כי בחלק מהאוניברסיטאות יש אפשרות לקחת במקביל ללימודי הבלשנות גם קורסים לתעודת הוראה באנגלית

    אז מה לימודי בלשנות כן יתנו לך בהקשר של הוראת שפות? יותר מכל דבר אחר, הם יעזרו לך להבין הרבה יותר טוב מה זה בעצם שפה ואיך היא עובדת, ויעזרו לך לנסח הכללות על השפה בצורה ברורה ומסודרת. אפשר כמובן ללמד שפות בלי שום הבנה תיאורטית, אבל לדעתי מי שלמד בלשנות יבין ויראה דברים שמי שאין לו רקע בלשני לא יבחין בהם, או שהוא לא יידע איך לנסח אותם במדויק.

    כדאי גם לציין שכל חומר הקריאה בבלשנות כללית מודרנית הוא בשפה האנגלית, ובחלק מהאוניברסיטאות גם מקובל שעבודות בבלשנות נכתבות באנגלית; לכן, גם אם זו לא המטרה העיקרית, אין ספק שיש פה רווח משני בכל הקשור לשיפור השליטה שלך באנגלית.

    בקיצור, אני חושב שלמי שרוצה לעסוק בהוראת שפות, לימודי בלשנות יכולים מאד להועיל; צריך רק להבין שהבלשנות במקרה הזה נותנת רקע תיאורטי ולאו דווקא כלים מעשיים, שאותם צריך ללמוד במקום אחר.

  10. סיון כתב(ה),

    אוגוסט 20, 2006 @ 12:51

    ואו איזה כיף שמצאתי ת'אתר הזה …
    בכל אופן נרשמתי כבר ללימודי בלשנות כחלק מתואר בתקשורת(זה מתבקש לדעתי ) .
    שאלתי היא כזאת:
    האם לבלשנות יש קשר לפסיכולוגיה אפשהו ?

  11. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 21, 2006 @ 12:08

    בהחלט יש קשר בין בלשנות לפסיכולוגיה; כל התחום שנקרא פסיכולינגוויסטיקה שייך גם לבלשנות וגם לפסיכולוגיה (כמו שאפשר לנחש מהשם…). כמה מהנושאים העיקריים בפסיכולינגוויסטיקה: רכישת שפה ראשונה, דו-לשוניות, ועיבוד לשוני; את כל הנושאים האלה אפשר לחקור גם מנקודת מבט של תיאוריות בלשניות (למשל, מה אפשר ללמוד על מבנה השפה מתוך התהליכים שמופיעים אצל ילד שלומד לדבר בשפת אימו), וגם מנקודת מבט של פסיכולוגיה קוגניטיבית (למשל, מה ההשפעה של גורמים כמו מגבלות זכרון, מנגנוני למידה כלליים, או ידע חוץ-לשוני על רכישת שפה).
    זה רק על קצה המזלג; אם תחפשי בגוגל "psycholinguistics", או "linguistics psychology", בטח תמצאי עוד הרבה אינפורמציה בנושא.

  12. יוסי כתב(ה),

    ספטמבר 30, 2006 @ 15:03

    אני מעוניין לקחת חוג לאנגלית כחוג נוסף בתואר כפול,הבנתי שקיימות שלוש מגמות לתואר באנגלית:

    1) ספרות אנגלית ואמריקאית.
    2) בלשנות אנגלית.
    3) מסלול משולב ספרות/בלשנות.

    אני רוצה ללמוד אנגלית כי שפה זו מושכת אותי ואני רוצה להמשיך ללמוד אותה ולשלוט בה ברמת שפת אם(פטור מלימודי אנגלית כשפה זרה כבר יש לי), ואם היתה מגמה כללית ללימודי אנגלית הייתי בוחר בה.אבל כל מה שיש זהם מגמות האלה.
    ספרות אף פעם לא עינינה אותי,לכן אני נוטה לכיוון של בלשנות
    השאלות שלי הם:
    1)האם בלשנות אגלית יכולה לקרב אותי למטרה שלי (לדעת שפה זו כמה שיותר טוב )?
    2)איזו יכולות חשיבה מפתח תואר בבלשנות אנגלית ???
    3)מה אפשר לעשות איתו מחוץ למסגרת האקדמית???
    4)כמה לימודים עמוסים בחוג זה בהתחשב שחוג השני שאני לוקח עמוס מאוד

  13. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 30, 2006 @ 15:53

    לימודי בלשנות בחוג/מחלקה לאנגלית ייתנו לך הבנה טובה יותר של השפה האנגלית (ושפות בכלל); ומכיוון שההרצאות, המבחנים, העבודות וכל חומר הקריאה הם באנגלית, אין ספק שהאנגלית שלך תשתפר. יחד עם זה, מטרת הלימודים מהסוג הזה היא לא ללמד אותך אנגלית, ואל תצפה לקורסים שבהם המרצים ילמדו אותך אנגלית או יתרגלו את האנגלית שלך.

    תואר בבלשנות (אנגלית או כללית) מפתח יכולת לחשוב בצורה מדויקת ולחפש חוקיות והכללות במה שנראה על פניו כים של עובדות חסרות הגיון. בחלק מהתחומים הניתוחים הם יותר מופשטים ומתמטיים, ובחלק הם יותר פשוטים ותיאוריים, אבל תמיד המטרה היא לחפש חוקיות ושיטתיות.

    לגבי השאלה השלישית שלך- על זה בדיוק ניסיתי לענות כאן.

    ועד כמה הלימודים עמוסים- אין לי תשובה; זה משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנת לימודים אחת לשניה.

  14. חיים כתב(ה),

    דצמבר 22, 2006 @ 11:26

    בלשנות אנגלית

    אני מחפש ספר המקיף את הבלשנות האנגלית בתחומי הפונולוגיה, מורפולוגיה וסינטק.

    (מעין 'גזניוס' לדקדוק העברי).

    האם יש לך הצעות?

  15. גבי כתב(ה),

    דצמבר 22, 2006 @ 18:23

    חיים- אמנם זה לא בדיוק התחום שלי, אבל אני חושב ששני ספרים הבאים עשויים לענות על הדרישה שלך:

  16. יעקב לנגזם כתב(ה),

    פברואר 8, 2007 @ 20:57

    זכור לי שקראתי היכן שהוא לגבי אוצר מילים של תינוק, בוגר, שיחה יומיומית וכו'. האם תוכל לסייע באיתור מידע כמותי בנושא.

    מקוה שלא כשלתי בלשוני ובבקשתי (למרות שהזכרת ההבדל בין בלשנות ולשון)

    בתודה
    יעקב

  17. גבי כתב(ה),

    פברואר 8, 2007 @ 21:16

    שלום יעקב,
    אין לי שום מידע ספציפי שרלוונטי למה שביקשת. הייתי מציע שתנסה לחפש בגוגל וריאציות על מילות חיפוש כמו infant vocabulary development acquisition וכו'.
    גבי

  18. מיטל כתב(ה),

    פברואר 21, 2007 @ 12:02

    היי, גם אני שמחה מאוד למצוא את האתר הזה, אז קודם כל ברכות על קיומו :-).
    אז ככה, השנה אני מסיימת את התואר הראשון בתקשורת. במקצועי אני קריינית, מגישה ומדובבת, ובמסגרת התואר טעמתי כמה קורסים מתחום הבלשנות והתאהבתי. מה גם, שזה נראה לי חשוב ופרקטי עבורי.
    חשבתי להמשיך את לימודי התואר השני בבלשנות, באוניברסיטת בר אילן ורציתי לדעת כמה דברים: 1- האם עניין השלמות הקורסים הוא לא תוך כדי לימודי התואר השני והוא מצריך שנת השלמה שלמה? 2- אני מאובחנת כלקויית למידה בקליטת שפות (אנגלית, מתטמטיקה..) האם זה עשוי להפריע לי בלימודי הבלשנות (גם כשלומדים על שפה ולא את השפה?). תודה מראש,
    מיטל.

  19. גבי כתב(ה),

    פברואר 21, 2007 @ 17:11

    מיטל,
    לגבי השלמות- זה תלוי בעיקר בתחום שבו את חושבת להתמקד, אבל בעיקרון אפשר לקחת קורסי השלמה במקביל לקורסים שייחשבו לך לתואר כל עוד אין בעיה של דרישות מוקדמות לקורסים. אני ממליץ לך אולי להפגש עם מישהו מחברי הסגל כדי לקבל מידע קצת יותר מדויק ואמין.

    לגבי לקויות למידה- אם את אומרת שיש לך קושי גם במתמטיקה, אז זה עשוי להקשות עליך בחלק מתחומי הבלשנות, בעיקר סמנטיקה ותחביר, שדורשים כישורים די דומים לאלה שנדרשים במתמטיקה; אבל בתואר שני לא חייבים לקחת קורסים מכל התחומים, ויש תחומים אחרים בבלשנות שדורשים כישורים מסוגים אחרים שדומים יותר למה שנדרש במדעי החברה למשל. אז כמובן שאני לא יכול לתת תשובה חד משמעית, אבל אני מאמין שתוכלי למצוא את התחומים בבלשנות שלא יהוו עבורך בעיה מיוחדת.

    בהצלחה- גבי

  20. שלומי כתב(ה),

    אוגוסט 23, 2007 @ 19:48

    שלום גבי,כמו כולם אני מאוד שמח על כך שהאתר הזה יצא לאור. אם כן רציתי לשאול בדעתך ולדעת,האם שילוב של לימודי בלשנות הסטורית של חקר השפות השמיות העתיקות ובעיקר העברית הקדומה, יעזרו לי בתוכנית הלימודים של לימוד הלשון העברית והשפות השמיות?
    תודה.

  21. גבי כתב(ה),

    אוגוסט 23, 2007 @ 19:58

    שלומי- אתה שואל על פה על שני ענפי בלשנות שבהם אני לא ממש מבין (בלשנות הסטורית ולשון עברית), אז אני לא חושב שאני יכול לענות לך על זה תשובה רצינית. אני מעריך שהתשובה היא כן, אבל עדיף אולי לשאול מישהו שמכיר את התחומים הנ"ל מקרוב.

  22. אבי כתב(ה),

    ספטמבר 11, 2007 @ 8:20

    שלום גבי
    אני מסיים בימים אלה תואר ראשון בבלשנות ורוצה לדעת איזה מוסד בארץ מקיים לימודי MA בבלשנות חישובית (אם יש דבר כזה בכלל)
    היה ולא, האם אתה ממליץ על נושא קרוב שכן מלמדים.
    תודה

  23. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 11, 2007 @ 9:00

    אני מציע לך לברר במקומות הבאים: באוניברסיטת בן-גוריון, בחוג לספרויות זרות ובלשנות; בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב; ובאוניברסיטת חיפה בחוג למדעי המחשב. מכיוון שמדובר במקצוע בין-תחומי, קרוב לוודאי שתהיה חייב לעשות קורסי השלמה ממדעי המחשב.
    אתה יכול אולי גם לבדוק כיוון של מדעי המוח.
    בהצלחה.

  24. גיא כתב(ה),

    ספטמבר 19, 2007 @ 21:32

    שלום,

    האם מותר להגיד יש לפני מושא ישיר?

    יש לי את האופניים
    יש לו את האישה המדהימה ביותר

    תודה.

  25. גבי כתב(ה),

    ספטמבר 19, 2007 @ 21:52

    גיא,
    כמו שניסיתי להסביר בהרבה מאד מקומות באתר הזה (למשל, כאן וכאן), בלשנים לא עוסקים ב"מותר" ו"אסור", אלא במה קיים ומה לא קיים. לכן אני יכול רק להגיד לך את מה שאתה בטח יודע: "יש … את" קיים בשפת הדיבור של חלק גדול מאד מדוברי העברית. אותי כבלשן מעניין להבין מה החוקיות שגורמת למבנה הזה להיות כ"כ נפוץ, והעובדה שהוא נפוץ למרות שמערכת החינוך ניסתה להכחיד אותו רק מדגישה עוד יותר שחייבת להיות פה חוקיות אמיתית.

  26. אור כתב(ה),

    נובמבר 3, 2007 @ 11:38

    אני מחפשת נואשות תחליף למילה "בעלי", שלה, קונטציה או פירוש ממשי של קניינות וניכוס, שלא בדומה למילה "אשתי" . בשפות אחרות; באנגלית, הולנדית, צרפתית, ערבית וכו המילים נובעות מעצם הנישואים ; כלומר הנשוי שלי, האיש שלי וכו . ידוע לי כי יש העושים שימוש ב'בן זוגי', ו'אישי' האם קיימות אלטרנטיבות נוספות מעודכנות בשפת 'הקודש' ???

  27. גבי כתב(ה),

    נובמבר 4, 2007 @ 8:11

    אור, אני חושב ששאלה מהסוג הזה כדאי להפנות למישהו שעוסק בלשון עברית. אני עוסק בבלשנות כללית, כך שזה לא התחום שלי; הבלשנות בכל מקרה עוסקת יותר בחוקים ועקרונות כלליים של הדקדוק ופחות במשמעויות של מילים ספציפיות.

  28. נעה כתב(ה),

    דצמבר 9, 2007 @ 14:59

    שלום,

    רציתי לדעת האם לימודי הבלשנות בכלל האוניברסיטאות נעשים בשפה האנגלית(כולל הגשת עבודות) או רק במקרים שמשלבים את לימודי הבלשנות עם לימודי אנגלית.
    בנוסף,האם לאחר לימודי בלשנות ניתן לעסוק בעריכה לשונית או שיש צורך לבצע עוד איזושהי הכשרה?
    אודה לך מאוד אם תעזור לי!
    תודה

  29. גבי כתב(ה),

    דצמבר 9, 2007 @ 22:23

    בחוג לבלשנות בת"א חלק מהקורסים הם בעברית וחלק באנגלית- תלוי במרצה. בבר-אילן הלימודים הם באנגלית. לגבי אוניברסיטאות אחרות אני לא בטוח.
    לגבי עריכה לשונית- אני כמעט בטוח שיש צורך בעוד הכשרה, כי בעצם זה לא משהו שלימודי הבלשנות עוסקים בו באופן ישיר; אבל אין לי מידע ספציפי בנושא הזה.

  30. rogi כתב(ה),

    ינואר 1, 2008 @ 20:25

    תמיד אהבתי שפות ולאחרונה התחלתי להתעניין בבלשנות, אך לא ממש קראתי ספרים או מאמרים בנושא. יש לי שתי שאלות:

    ראשונה, האם יש להגיע ללימודי בלשנות עם רקע או ידע קודמים?

    שניה, אני יודע אנגלית ברמה טובה אך לא ברמת שפת אם. ויש לי פחד, מאחר שאמרת שרוב הלימודים מבוססים על ידיעת אנגלית, שאני לא אבין…נבחנתי בבחינת הבגרות בהיקף 5 יחידות וקיבלתי ציון טוב מאוד, אבל תמיד קיים אצלי החשש מפני השפה. לדעתי משום שהיא שפה זרה.

    מהן המלצותיך?
    דרך אגב, אני מעוניין ללמוד באוניברסיטה העברית. האם ידועים לך פרטים על החוג שם?

    תודה רבה!

  31. גבי כתב(ה),

    ינואר 2, 2008 @ 22:06

    לימודי בלשנות לא דורשים שום ידע קודם- רק ראש בריא ;)

    לגבי אנגלית- חלק גדול מהסטודנטים שלומדים בלשנות בחוגים לאנגלית מגיעים עם רמת אנגלית לא יותר מאשר סבירה, ובסופו של דבר מסתדרים. בסופו של דבר רמת האנגלית משתפרת מאד כתוצר לוואי של הלימודים באנגלית, ככה שמרוויחים משהו נוסף מעבר לבלשנות עצמה.

    לגבי האוניברסיטה העברית- כמו שכתבתי למעלה וכאן, יש שם גם חוג לבלשנות, שעוסק בבלשנות סטרוקטורלית, וגם חוג לאנגלית, שעוסק בבלשנות גנרטיבית. אלה גישות מאד שונות זו מזו אז כדאי שתברר קודם כל מה יותר מעניין אותך.

  32. rogi כתב(ה),

    ינואר 3, 2008 @ 19:46

    תודה רבה!

  33. שירה כתב(ה),

    ינואר 20, 2008 @ 17:11

    שלום גבי

    אני מחפשת חומר על מבנה ההברות בעברית מודרנית. לא מעניינים אותי חוקים, אלא מה קיים בפועל כיום. אשמח אם תוכל להפנות אותי למאמר ו/או ספר העוסק בתחום.
    אני בדרך כלל מעדיפה למצא לבד את החומר, אבל למרות גיגולים רבים (בעיקר באנגלית) לא מצאתי את מבוקשי…
    תודה מראש!

  34. גבי כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 12:42

    שלום שירה,
    פונולוגיה זה ממש לא הצד החזק שלי, אז אני לא יכול לעזור לך הרבה בזה. את יכולה לנסות לשאול בפורומים, שאמנם הם מנומנמים מאד (בלשון המעטה) אבל אולי בכ"ז מישהו שם יידע.

  35. שירה כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 15:27

    ניסיתי גם שם ולצערי לא ממש מצאתי תשובות. גיליתי בעיקר שאני לא מסכימה עם רוב מה שאומרים שם או שכתוב.
    הבעייה היא שהשפה דינאמית והטקסטים, כמו גם הדעות קצת מיושנים.

    בכל מקרה תודה.

  36. גבי כתב(ה),

    ינואר 21, 2008 @ 16:40

    אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותם פורומים; התכוונתי לפורומים באתר שלי:
    http://www.gabidanon.info/forums
    פרסמי שם את השאלה שלך ואולי מישהו יענה.

  37. שימי שניר כתב(ה),

    פברואר 11, 2008 @ 11:09

    מחפשת את הפרוש ל"קלעים" ומכאן איך הגיעו לבטוי מאחורי הקלעים.
    למה ה קטשופ נקרא כך.
    תודה מראש

  38. גבי כתב(ה),

    פברואר 11, 2008 @ 12:27

    התשובה הפשוטה: אין לי מושג.
    מכיוון שבתדירות די גבוהה מפנים אלי שאלות על המשמעות או המקור של מילים, דבר שאין הרבה קשר בינו לבין התחום שבו אני עוסק, הוספתי לרשימת השאלות כאן תשובה כללית לשאלות מסוג זה.

  39. אלונה כתב(ה),

    מרץ 31, 2008 @ 20:16

    גבי שלום

    ראשית כל, ברצוני לציין כי האתר שלך הינו יוזמה מבורכת. כמישהי שבאה מרקע של הוראת אנגלית ומתעניינת בלימודי בלשנות במסגרת החוג לאנגלית, גילית כי אין מקורות רבים של אינפורמציה רלוונטית בנושא.

    רציתי לשאול ספציפית לגבי "מסלול בלשנות קלינית" בבר-אילן. לשמחתי התקבלתי בשנה שעברה ללימודי תואר שני בבלשנות בחוג לאנגלית בבר-אילן. נאלצתי לדחות את הלימודים לשנה הבאה. כעת אני מעוניינת לדעת:
    האם וכיצד אני יכולה להתקבל למסלול הבלשנות הקלינית?

    בברכה,
    אלונה

  40. גבי כתב(ה),

    מרץ 31, 2008 @ 20:34

    שלום אלונה,

    המסלול של בלשנות קלינית מיועד למי שיש לו תואר ראשון בהפרעות בתקשורת או מקצוע דומה, כך שאם אין לך רקע כזה מהתואר הראשון את לא יכולה להתקבל למסלול הזה. ומצד שני, האמת היא שמבחינת הלימודים זה לא ממש צריך לשנות לך: למעשה מדובר פשוט בתואר שני בבלשנות, עם היצע גדול יחסית של קורסים בנושאים שרלוונטיים למי שבא ממקצוע טיפולי (למשל, קורסים ברכישת שפה, לקויות שפה, דו-לשוניות, שפה והפרעות פסיכיאטריות, נוירולינגוויסטיקה וכד'). חשוב להבין שזה לא תואר שבעצמו מקנה מקצוע טיפולי: מי שלא למד מקצוע טיפולי במקום אחר לא יהפוך למטפל דרך התואר השני בבלשנות קלינית (שהשם הרשמי שלו הוא "בלשנות קלינית מחקרית", כדי להדגיש שזהו תואר מחקרי ולא תואר טיפולי).

    ברמה המעשית, במסגרת התואר השני ה"רגיל" בבר-אילן תוכלי להשתתף באותם קורסים כמו מי שנרשם למסלול הבלשנות הקלינית (יש אולי קורסים בודדים שמוגבלים לבלשנות קלינית, אבל אני לא בטוח לגבי זה); ההבדל יהיה שמי שלמד הפרעות בתקשורת, למשל, יוכל לכתוב תזה בנושא שמשלב בין הידע הבלשני התיאורטי לידע המעשי של מי שלמד ו/או עוסק במקצוע טיפולי.

  41. אלונה כתב(ה),

    אפריל 1, 2008 @ 12:41

    גבי שלום

    תודה על תשובתך המהירה, היסודית והמנומקת.

    יש לי שאלה נוספת:
    למיטב הבנתי כל הסטודנטים לתואר השני בבר אילן לוקחים קורסים בבלשנות תיאורטית. יש לי חשש מסויים לגבי הקורסים האלה, היות והם מאוד מתמטיים, בעוד שאני יותר נוטה למקצועות ההומניים. מניסיונך, האם מרבית הסטודנטים צולחים את הקורסים האלה גם אם באו מרקע שונה לגמרי?

    בברכה,
    אלונה

  42. מאיה כתב(ה),

    אפריל 1, 2008 @ 22:27

    שלום, גבי,
    האתר שלך שימח אותי מאוד - אני לא ה"מוזרית" היחידה! יש! :-)
    יש לי תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה והייתי רוצה במסגרת תואר שני לחקור את הקשר בין השפות ( עיברית ורוסית, למשל) ומקורן של המילים ואופן הווצרותן.

    תוכל לייעץ לי איפה ואיך אני יכולה לעשות זאת?
    תודה מראש,
    מאיה

  43. גבי כתב(ה),

    אפריל 2, 2008 @ 9:07

    אלונה- בתואר השני אצלנו בבר-אילן אין קורסי חובה (פרט אולי למעט השלמות למי שאין לו תואר ראשון בבלשנות), ככה שלא תהיי חייבת לקחת קורסים בבלשנות תיאורטית אם זה לא מדבר אליך. מצד שני, יש לא מעט אנשים שבאים בלי רקע בבלשנות תיאורטית ואחרי קורסי ההשלמה של הסמסטר הראשון הם פתאום מגלים שזה דווקא מוצא חן בעיניהם.

  44. גבי כתב(ה),

    אפריל 2, 2008 @ 10:36

    מאיה- כל העיסוק ההיסטורי בקשר בין שפות, שפעם היה נושא מרכזי בבלשנות, נדחק ב-100 השנים האחרונות הצידה והפך לעניין די שולי שלא הרבה בלשנים עוסקים בו; בחוגים לבלשנות בארץ אני לא יודע אם יש מישהו שעוסק בזה (אבל אולי כדאי לך לבדוק גם בחוגים ללשון).

    מצד שני, יש בבלשנות לא מעט עניין בנושאים שקשורים בצורה מסוימת למה שציינת, אבל לא מהפרספקטיבה ההיסטורית אלא מהפרספקטיבה של השפה כפי שהיא כעת. למשל, אצלנו בבר-אילן יש לא מעט אנשים (סגל+סטודנטים לתארים מתקדמים) שעוסקים בדו-לשוניות והשפעות של שפה אחת על שפה שניה אצל אנשים שחשופים ליותר משפה אחת; וחלק גדול מהמחקר בתחומים של מורפולוגיה ופונולוגיה קשור בצורה זו או אחרת להבנת החוקיות של יצירת מילים חדשות (בארץ, יש אנשים בחוג לבלשנות בת"א שעוסקים בזה).

    לכן, השאלה היא אם מה שמעניין אותך זה בהכרח ההתפתחות ההיסטורית של השפות בעבר, או מה שקורה/יכול לקרות בשפה בכל רגע נתון. הבלשנות של ימינו עוסקת באופן כמעט בלעדי בשפה כפי שהיא כרגע.

  45. אלונה כתב(ה),

    אפריל 8, 2008 @ 10:48

    גבי שלום

    בשנה הבאה אני מתכוונת להתחיל ללמוד לתואר שני בבלשנות בחוג לאנגלית בבר אילן.

    האם תוכל להמליץ לי על ספרים/אתרים שיתנו לי רקע בנושאים/מונחים בסיסיים בבלשנות שעשויים לעזור לי כהכנה לתואר השני?

    בברכה,
    אלונה

  46. רחל כתב(ה),

    אפריל 8, 2008 @ 20:46

    גבי שלום,
    רציתי לשאול משהו, אני מאוד מאוד רוצה להיות קלינאית תקשורת, אך הפסיכומטרי שלי לא מאפשר זאת, והתעייפתי מלנסות לשפר, רציתי לשאול האם תואר ראשון בדו חוגי בלשנות-פסיכולוגיה, ייתן לי פלוס גדול להגיע לתואר שני בקלינאות תקשורת? והאם יש אפשרות של מעבר מתואר ראשון בבלשנות לתואר ראשון בקלינאות תקשורת, על סמך ציונים גבוהים וכו'?

    תודה רבה רבה,
    רחל

  47. גבי כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 8:05

    אלונה-
    לגבי מידע באינטרנט- ריכזתי כמה קישורים רלונטיים כאן; אתר מומלץ נוסף הוא זה.

    לגבי ספרים- שני ספרים טובים הם זה וזה; שניהם ספרי מבוא לבלשנות מומלצים מאד. (בעברית, אגב, אין שום דבר רציני, ובכל מקרה אם את עומדת ללמוד לתואר שני בבלשנות כדאי להתרגל לכך שכל החומר הוא באנגלית).

  48. גבי כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 8:12

    רחל-
    אני לא מספיק יודע על תנאי הקבלה להפרעות בתקשורת, אבל עד כמה שאני יודע זה לא מקצוע שבו אפשר להתקבל לתואר שני בלי תואר ראשון באותו תחום. (המעבר בכיוון ההפוך, מהפרעות בתקשורת לבלשנות, הוא הרבה יותר קל, כמו שאת בטח כבר יודעת).

    בכל מקרה אני חושב שכדאי לך לנסות ליצור קשר עם מישהו מאחד החוגים להפרעות בתקשורת ולנסות לקבל תשובה מוסמכת, כי לי אין נסיון בתחום הזה.

  49. אלונה כתב(ה),

    אפריל 9, 2008 @ 13:42

    תודה על ההפניות לספרים / אתרים

    לגבי האנגלית, אין מבחינתי בעיה, היות ואני מורה לאנגלית…:)

  50. דפנה כתב(ה),

    אפריל 28, 2008 @ 23:43

    שלום גבי,
    ראשית, עליי להודות על מציאת אתר נפלא זה. ברצוני להרשם ללימודי תואר שני בבלשנות. את התואר הראשון עשיתי בהוראה בהתמחות אנגלית,אולם ברצוני לעסוק בכך לזמן קצר. לאחר בירורים רבים מסתבר כי אכן אין הרבה עבודה בתחום, אולם בכוונתי להמשיך לתואר שלישי אם יתאפשר בכך ולהרצות בנושא מאחר ותחום ההוראה מדבר אליי. שאלתי היא לגבי האפשרות להיות מרצה בנושא בלשנות: האם ניתן לעשות זאת לאחר התואר השני ומה הקשיים הטמונים בכך.
    תודה רבה, דפנה

  51. גבי כתב(ה),

    אפריל 29, 2008 @ 19:36

    שלום דפנה,
    אני חושש שהמצב לא מזהיר. מבחינת משרות באוניברסיטאות, יש הרבה יותר מועמדים בעלי תואר שלישי בבלשנות מאשר משרות. ומכיוון שבלשנות היא תחום לא מאד מוכר או מבוקש, אין כמעט מקומות מחוץ לאוניברסיטאות שבהן מלמדים בלשנות. יש פה ושם קורסים בבלשנות במכללות (במסגרות כמו לימודי הוראת שפות למשל), ומעט מאד בבתי"ס (בתוכניות מיוחדות למיניהן). לכן, כדאי שתהיי מודעת לכך שהסיכוי למצוא עבודה כמרצה לבלשנות הוא קטן.
    אפשרות יותר מעשית היא לראות בלימודי בלשנות כלי שיעשיר וישלים מקצוע מעשי כלשהו; למשל, אם יש לך כבר תואר ראשון בהוראת אנגלית, תואר מתקדם בבלשנות עשוי לתת לך יתרון בתחום הזה (ואולי למשל תוכלי ללמד במסגרות אחרות, לאו דווקא בבתי-ספר), או להרחיב בצורה אחרת את טווח האפשרויות שלך במציאת עבודה.
    בכל מקרה, כל מי שחושב ללמוד בלשנות צריך להבין שאין כמעט משרות בבלשנות נטו.

RSS feed for comments on this post · TrackBack URI

הוספת תגובה