בלשנות אונליין

עוד סיבוב בויכוח סביב שמה של השפה שאנחנו מדברים היום: הפעם, צביה ולדן וגיא דויטשר ב"הארץ" מציגים טיעונים בעד השם "עברית". קשה לחשוב על עוד שאלה הקשורה לשפה שעוררה כאן כזו מידה של עניין בציבור ובתקשורת כמו השאלה העמוסה במטען רגשי (ואידיאולוגי) של שם השפה.

אז קודם כל, כדי להסיר ספקות: לא, אני לא מתכוון להביע כאן עמדה בעד או נגד השם "ישראלית". אמנם אני באופן אישי משתמש בשם "עברית מודרנית", אבל הייתי יכול לחיות גם עם "ישראלית", "עברית ישראלית", "בונגינית", "סיצפנוזית" או כל שם אחר שתמציאו, כל עוד כולנו יודעים על איזו שפה אנחנו מדברים. למעשה, העמדה שאני מעוניין להביע בנושא זה היא עמדה בזכות העדר עמדה; Frankly, my dear, I don't give a damn. המשך »

לפי כתבה שהתפרסמה ב-ynet בשבוע שעבר, הצנזורה שהופעלה על-ידי תחנות רדיו מסוימות כנגד שיר של הראל מויאל שכלל "טעות מביכה" (lo mekirim במקום lo makirim) אילצה בסופו של דבר את הזמר להקליט מחדש את השיר. זו לא הפעם הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, ששיר נפסל לשידור בגלל חריגה מכללי השפה הנורמטיביים. המשך »

אחד הפיתויים הגדולים בכתיבה באתר הזה הוא ללגלג על "תיקוני שפה" מגוחכים שבהם אנחנו נתקלים באופן יומיומי כמעט, או על הצורך האובססיבי של אנשים מסוימים לנסות ולכפות "חוקים" שבמקרה הטוב מייצגים מאפיין זניח של השפה בנקודה כלשהי בעבר הרחוק. אני משתדל כמיטב יכולתי להמנע מלשלוח עקיצות לעבר אלה שרואים בעצמם מעין "משטרת לשון" שתפקידה לשמור על הדוברים התמימים מפני שימוש קלוקל בשפת אימם. אלא שלפעמים קשה לעמוד בפיתוי. השבוע, כשקראתי את הפוסט המצחיק להפליא של ג'פרי פולום ב-language Log, היה לי ברור שאני חייב לנצל את הבמה הזו כדי להריע לפולום. המשך »

אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי להקים את האתר הזה היא העובדה שכל-כך מעט אנשים באמת יודעים מה זו בלשנות – מה שלא מונע מאחוז גבוה מאד מבין אלה שלא יודעים להיות משוכנעים שהם דווקא כן יודעים, ולא רק זה, אלא שהם גם יודעים יותר טוב מכולם כל מה שצריך לדעת לגבי השפה שאנחנו מדברים בה. שלוש כתבות שפורסמו ברשת בשבועות האחרונים דנות בטעויות מסוג זה. המשך »

קטע וידיאו סהרורי שמסתובב לאחרונה ברשת: Ali G מראיין את נעם חומסקי. למי שזה המפגש הראשון שלו עם Ali G (כמוני)- זוהי דמות פיקטיבית שמגלם שחקן בריטי ששמו האמיתי הוא Sacha Baron Cohen, ותוכנית הטלוויזיה שלו, שכוללת ראיונות מופרכים עם אנשים שלא תמיד מודעים לבדיחה, זוכה כפי הנראה להצלחה לא מבוטלת בארה"ב ובבריטניה. המשך »

ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.

באתר של בית לייוויק מתפרסמת הקלטה של עימות בין שני בלשנים, גלעד צוקרמן וברוך פודולסקי, סביב שאלת שיוכה הגנטי של העברית המודרנית: האם זו שפה שמית, שמהווה המשך ישיר לשלבים מוקדמים יותר של העברית, או שפה חדשה המשלבת בין מאפיינים שמיים (שהגיעו מהעברית הקדומה) ומאפיינים של שפות אינדו-אירופאיות שונות? שאלת השיוך הגנטי-היסטורי של שפה היא שאלה טיפוסית לבלשנות המסורתית, המיוצגת במקרה זה ע"י פודולסקי; עמדתו של צוקרמן, למרות שהיא שונה במובהק מהגישה המסורתית, אינה מדגישה מספיק, לדעתי, את השוני בתפיסה בין הבלשנות המסורתית והמודרנית. המשך »

בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי (או דוברות) השפה – הן כבר עברו. המשך »

מארק ליברמן מתאר ב-Language Log שני מאמרים העוסקים בהיפותזת ספיר-וורף: הראשון משתמש בהיפותזה זו כדי להציע הסבר לתופעה חוץ-לשונית; המאמר השני מתאר סדרת ניסויים שתורמים עובדות מסוג חדש לדיון בדבר אמיתות ההיפותזה. ליברמן מראה בצורה משכנעת, לדעתי, ששני המאמרים מתבססים על פירושים אפשריים, אך לא הכרחיים, לעובדות. המשך »

אריאנה מלמד מבכה ב-ynet את השימוש בצירופים כמו "לשים נעליים/גרביים/סוודר". בניגוד ל"צירופי סלנג לגיטימיים" (כדבריה) כמו "לשים פס" ו"לא שם זין", השימושים החדשים ב"לשים" נתפסים בעיניה כ"עילגות לשון" ו"ביטוי לעצלות לשונית של הדובר". המשך »