בלשנות אונליין

לא בדיוק בלשנות, אבל בהמשך לפוסט על מנוע החיפוש הסמנטי Powerset, הגיעו עכשיו החדשות הצפויות: מיקרוסופט קונה את פאוורסט. הפוסט בבלוג שלהם שבו הם מסבירים את העסקה נשמע כמו משהו שאפשר לתמצת בארבע מילים: "היינו צריכים את הכסף".

אין לי שום כוונה להסתיר את חוסר החיבה שלי (אם לנסח את זה בעדינות) למיקרוסופט ולמוצרים שלהם (ולמי שתוהה, אני מסתדר נהדר בלי אף תוכנה שלהם). בהקשר של פאוורסט, אני יכול רק לקוות שהמעבר לידיים של מיקרוסופט לא יוליד בסופו של דבר עוד זוועה בנוסח ה-paperclip הנורא, שאולי (?) היה לו איזשהו ידע סמנטי מאד בסיסי, אבל היתה לו גם בעיה לא קטנה בפרגמטיקה. כמו שכל סטודנט לבלשנות יודע, לא מספיק לדעת את המשמעות המילולית של מילה או של משפט, צריך גם לדעת באילו תנאים מתאים להשתמש בהם: מי שבתשובה לשאלה "יש לך שעון" עונה פשוט "כן", מבין אולי את התוכן המילולי (הסמנטיקה), אבל לא מבין את תנאי השימוש בתוך הקשר (הפרגמטיקה). כלל בסיסי בפרגמטיקה, אחד מכללי השיח של Grice, הוא כלל הכמות: תן בדיוק את כמות האינפורמציה הנחוצה, לא יותר ולא פחות. זו כנראה אחת הבעיות שממנה סבל אותו יצור מעצבן ב-Office, שלא היסס בכל הזדמנות לספק אינפורמציה חיונית כמו "It looks like you're writing a letter", ושהצליח להוציא מדעתו כל מי שאי פעם השתמש בתוכנה הזו, כמו שמעידה כמות הפארודיות (למשל, זו, זו, זו או זו). יש כמובן גבול למידת האינטיליגנציה שלה אפשר לצפות; אבל למגבלות הטכנולוגיות הצטרפו כנראה גם שיקולים לא ממש מקצועיים, כמו הרצון להמשיך ולשווק מוצרים שאשת הבוס היתה מעורבת בהם. בקיצור, אני יכול רק לקוות בשביל פאוורסט שהם יצליחו, למרות כל זה, להפוך את הטכנולוגיה שלהם למשהו שלא ייראה כמו עוד מוצר של מיקרוסופט.

אמרתי שזה לא בדיוק פוסט על בלשנות, לא?

כותרת מהארץ היום: "שלושה בני אדם נהרגו הבוקר בשתי תאונות". לכותרת הזו יש כמובן משמעות אחת סבירה (היו שתי תאונות עם הרוגים, שבסה"כ נהרגו בהן שלושה אנשים- כפי שכותרת המשנה אכן מפרטת); אבל בנוסף, יש גם לפחות משמעות אחת לחלוטין לא סבירה: יש שלושה בני אדם שכל אחד מהם נהרג הבוקר בשתי תאונות. לא נעים. המשך »

מנוע חיפוש חדש שנחשף לאחרונה, Powerset, מעורר עניין רב בכלי התקשורת, כשהחידוש הגדול שבו הוא היותו "מנוע חיפוש סמנטי". מה זה אומר? מדובר במנוע חיפוש שעושה שימוש בכמות מרשימה של ידע בלשני לשם "הבנה" של הטקסט, דבר שאמור לאפשר חיפוש חכם שחורג מעבר לאיתור מילות המפתח שהקליד המשתמש. במידה ומנוע חיפוש מסוג זה יוכיח את עצמו כשימושי ויעיל יותר ממנועי החיפוש הקיימים, יהווה הדבר הוכחה נוספת לכך שגם למחקר בתחום תיאורטי כמו בלשנות יכול להיות ערך מעשי. המשך »

כותרת ב"הארץ" היום- "900 אלף עופות לא נשחטו" – מדגימה יפה את חלוקת התפקידים בין המשמעות המילולית (שנקבעת על-ידי כללי הסמנטיקה) להקשר.

המשמעות המילולית של הכותרת היא טענה די טריביאלית: ישנם (בעולם) 900,000 עופות שלא נשחטו. מבחינת תנאי האמת של המשפט, קרוב לוודאי שהוא אמיתי מדי יום: בהנחה שבכל רגע נתון יש בעולמנו לפחות 900,000 עופות חיים, נובע שישנם 900,000 עופות שלא נשחטו. לא בדיוק ידיעה מרעישה. המשך »

במסגרת דיון על תוכנת האימייל Thunderbird, מעלה מחבר הבלוג Bit Stampede את הבעיה שפונקציית ה-Undo בתוכנה לא תמיד עובדת. הכותרת (המוצלחת מאד, לטעמי) שהוא נתן לפוסט היא "Undon't". השאלה הבלשנית היא למה המילה המומצאת undon't נשמעת כבדיחה ולא כמילה שיכולה באמת להתווסף לשפה האנגלית. המשך »

הכנס ה-22 של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית (IATL) יתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתאריכים 2-3 ביולי 2006. מיד אחרי הכנס, בתאריכים 4-6 ביולי, תתקיים באותו מקום סדנא בנושא תחביר, לכסיקון ומבנה אירוע (אם למישהו יש תרגום מוצלח יותר למושג "event structure", אני אשמח לשמוע…).

את תכנית הכנס ניתן לראות כאן, ואת תכנית הסדנא כאן.

ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.

בפוסט הקודם, שעסק במבנים מסוגו של "לשים סוודר", טענתי שאין בסיס עובדתי לפסילת צירופים מסוג זה, שאינם חריגים משום בחינה בשפה העברית. בינתיים שמתי לב לכך שצירופים מסוג זה יוצרים הבחנה סמנטית יפה שאינה קיימת בעברית ה"תקנית" בין שני מובנים של "ללבוש". אבל קודם כל, קצת רקע תיאורטי על מה שנקרא 'אספקט לכסיקלי'. המשך »

שני פוסטים ב-Language Log מהשבוע האחרון (כאן וכאן) עוסקים בצירוף "to go it alone" באנגלית. עבור דוברי עברית, השאלה המתבקשת היא האם מדובר באותו סוג של מבנה כמו בצירופים "אכל אותה" ו"שיחק אותה". המשך »

"פעם הייתי קם
להציץ על העולם
שום דבר לא הבנתי
די יותר לא קם"
(אריק איינשטיין, "אני אוהב לישון")

אחד מהדברים המרתקים לגבי שפה הוא הפער בין מה שאנחנו עושים לבין הדברים שאנחנו מודעים לכך שאנחנו עושים. לפעמים לא צריך ללכת רחוק ולחפש מבנים אקזוטיים ומסובכים כדי לראות את הפער הזה – הוא קיים כל הזמן ממש מתחת לאף שלנו. מקרה מעניין לדוגמא הוא השימוש בפועל עזר בעברית. האם יש בעברית פעלי עזר? כמעט כל דובר עברית יענה אוטומטית על השאלה הזו ב"לא" נחרץ; ולא מעט דוברי עברית מגיבים בכעס כשמפנים את תשומת ליבם לצורה "היה + בינוני" (למשל, "דן היה הולך"), ומגדירים אותה כ"העתקה קלוקלת" מאנגלית.

האם זו באמת העתקה קלוקלת מאנגלית? המשך »