כותרת ב"הארץ" היום- "900 אלף עופות לא נשחטו" - מדגימה יפה את חלוקת התפקידים בין המשמעות המילולית (שנקבעת על-ידי כללי הסמנטיקה) להקשר.
המשמעות המילולית של הכותרת היא טענה די טריביאלית: ישנם (בעולם) 900,000 עופות שלא נשחטו. מבחינת תנאי האמת של המשפט, קרוב לוודאי שהוא אמיתי מדי יום: בהנחה שבכל רגע נתון יש בעולמנו לפחות 900,000 עופות חיים, נובע שישנם 900,000 עופות שלא נשחטו. לא בדיוק ידיעה מרעישה. המשך »
במסגרת דיון על תוכנת האימייל Thunderbird, מעלה מחבר הבלוג Bit Stampede את הבעיה שפונקציית ה-Undo בתוכנה לא תמיד עובדת. הכותרת (המוצלחת מאד, לטעמי) שהוא נתן לפוסט היא "Undon't". השאלה הבלשנית היא למה המילה המומצאת undon't נשמעת כבדיחה ולא כמילה שיכולה באמת להתווסף לשפה האנגלית. המשך »
הכנס ה-22 של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית (IATL) יתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתאריכים 2-3 ביולי 2006. מיד אחרי הכנס, בתאריכים 4-6 ביולי, תתקיים באותו מקום סדנא בנושא תחביר, לכסיקון ומבנה אירוע (אם למישהו יש תרגום מוצלח יותר למושג "event structure", אני אשמח לשמוע…).
ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.
בפוסט הקודם, שעסק במבנים מסוגו של "לשים סוודר", טענתי שאין בסיס עובדתי לפסילת צירופים מסוג זה, שאינם חריגים משום בחינה בשפה העברית. בינתיים שמתי לב לכך שצירופים מסוג זה יוצרים הבחנה סמנטית יפה שאינה קיימת בעברית ה"תקנית" בין שני מובנים של "ללבוש". אבל קודם כל, קצת רקע תיאורטי על מה שנקרא 'אספקט לכסיקלי'. המשך »
"פעם הייתי קם
להציץ על העולם
שום דבר לא הבנתי
די יותר לא קם"
(אריק איינשטיין, "אני אוהב לישון")
אחד מהדברים המרתקים לגבי שפה הוא הפער בין מה שאנחנו עושים לבין הדברים שאנחנו מודעים לכך שאנחנו עושים. לפעמים לא צריך ללכת רחוק ולחפש מבנים אקזוטיים ומסובכים כדי לראות את הפער הזה - הוא קיים כל הזמן ממש מתחת לאף שלנו. מקרה מעניין לדוגמא הוא השימוש בפועל עזר בעברית. האם יש בעברית פעלי עזר? כמעט כל דובר עברית יענה אוטומטית על השאלה הזו ב"לא" נחרץ; ולא מעט דוברי עברית מגיבים בכעס כשמפנים את תשומת ליבם לצורה "היה + בינוני" (למשל, "דן היה הולך"), ומגדירים אותה כ"העתקה קלוקלת" מאנגלית.
האם זו באמת העתקה קלוקלת מאנגלית? המשך »