לא עבר אפילו שבוע מאז שהזכרתי את הגישה הבכיינית לשינוי בשפה וכבר התפרסמה ב"הארץ" דוגמא לתפארת מדינת ישראל. באמת שהתלבטתי אם לטרוח ולהגיב על הטור הזה של צפי סער, עד שבא בן לי וולק והתנדב לעשות את העבודה המלוכלכת ב"דגש קל". אז למי שלא קרא, אני ממליץ על ביקור ב"דגש קל" לקבלת מנת שפיות קטנה.
אז כן, אהבתי, וגם רציתי להוסיף עוד קצת לגבי "היעלמות" ההווה. המשך »
כפי שהסברתי בפוסט הקודם, אין לי עניין לקחת חלק בויכוח "עברית" מול "ישראלית". יחד עם זאת, חלק מהטענות הבלשניות שמועלות במהלך הויכוח הזה בהחלט ראויות לבחינה מעמיקה יותר; לפחות בחלק מהמקרים, הפרספקטיבה ההיסטורית המתרכזת בהשפעת שפות זו על זו, אשר שולטת באופן ברור בויכוח הזה, אינה הפרספקטיבה היחידה האפשרית. המשך »
מנוע חיפוש חדש שנחשף לאחרונה, Powerset, מעורר עניין רב בכלי התקשורת, כשהחידוש הגדול שבו הוא היותו "מנוע חיפוש סמנטי". מה זה אומר? מדובר במנוע חיפוש שעושה שימוש בכמות מרשימה של ידע בלשני לשם "הבנה" של הטקסט, דבר שאמור לאפשר חיפוש חכם שחורג מעבר לאיתור מילות המפתח שהקליד המשתמש. במידה ומנוע חיפוש מסוג זה יוכיח את עצמו כשימושי ויעיל יותר ממנועי החיפוש הקיימים, יהווה הדבר הוכחה נוספת לכך שגם למחקר בתחום תיאורטי כמו בלשנות יכול להיות ערך מעשי. המשך »
במסגרת העבודה על פרק המבוא לספר שאני שותף לעריכתו (עוד אחת מהסיבות הרבות לכך שלא נשאר לי זמן לכתוב פה לאחרונה), שעוסק בגישות גנרטיביות לחקר השפה העברית, עלה נושא מערכת הבניינים בעברית. כל מי שלמד בבי"ס בארץ מכיר את תמונת העולם המסורתית: 7 בניינים (קל, נפעל, פיעל, פועל, התפעל, הפעיל והופעל), ששיבוץ של שורש בתוך אחד מהם נותן פועל. כל אחד מהבניינים במודל הזה נתפס כיישות "אטומית" בלתי ניתנת לפירוק; החוקיות היא בשיבוץ השורשים בבניינים, ולא בבניינים עצמם.
אלא שזו תמונה מפושטת. המשך »
במסגרת דיון על תוכנת האימייל Thunderbird, מעלה מחבר הבלוג Bit Stampede את הבעיה שפונקציית ה-Undo בתוכנה לא תמיד עובדת. הכותרת (המוצלחת מאד, לטעמי) שהוא נתן לפוסט היא "Undon't". השאלה הבלשנית היא למה המילה המומצאת undon't נשמעת כבדיחה ולא כמילה שיכולה באמת להתווסף לשפה האנגלית. המשך »
אימייל פרסומי שקיבלתי אתמול מ-Barnes & Noble נפתח בשם התואר "Unputdownable", שמתאר ספרים שאי אפשר להניח אותם (מרגע שהתחלתם לקרוא). חיפוש בגוגל מראה שזו לא מילה שהומצאה על-ידי הקופירייטרים של B&N, אלא מילה שאכן קיימת כבר בשימוש. מנקודת מבט תיאורטית, המילה הזו מדגימה יפה את בעיית הגדרת הגבולות והיחסים בין התחביר למורפולוגיה. המשך »
ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.
בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי (או דוברות) השפה – הן כבר עברו. המשך »