בלשנות אונליין

במסגרת העבודה על פרק המבוא לספר שאני שותף לעריכתו (עוד אחת מהסיבות הרבות לכך שלא נשאר לי זמן לכתוב פה לאחרונה), שעוסק בגישות גנרטיביות לחקר השפה העברית, עלה נושא מערכת הבניינים בעברית. כל מי שלמד בבי"ס בארץ מכיר את תמונת העולם המסורתית: 7 בניינים (קל, נפעל, פיעל, פועל, התפעל, הפעיל והופעל), ששיבוץ של שורש בתוך אחד מהם נותן פועל. כל אחד מהבניינים במודל הזה נתפס כיישות "אטומית" בלתי ניתנת לפירוק; החוקיות היא בשיבוץ השורשים בבניינים, ולא בבניינים עצמם.

אלא שזו תמונה מפושטת. המשך »

במסגרת דיון על תוכנת האימייל Thunderbird, מעלה מחבר הבלוג Bit Stampede את הבעיה שפונקציית ה-Undo בתוכנה לא תמיד עובדת. הכותרת (המוצלחת מאד, לטעמי) שהוא נתן לפוסט היא "Undon't". השאלה הבלשנית היא למה המילה המומצאת undon't נשמעת כבדיחה ולא כמילה שיכולה באמת להתווסף לשפה האנגלית. המשך »

אימייל פרסומי שקיבלתי אתמול מ-Barnes & Noble נפתח בשם התואר "Unputdownable", שמתאר ספרים שאי אפשר להניח אותם (מרגע שהתחלתם לקרוא). חיפוש בגוגל מראה שזו לא מילה שהומצאה על-ידי הקופירייטרים של B&N, אלא מילה שאכן קיימת כבר בשימוש. מנקודת מבט תיאורטית, המילה הזו מדגימה יפה את בעיית הגדרת הגבולות והיחסים בין התחביר למורפולוגיה. המשך »

הכנס ה-22 של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית (IATL) יתקיים השנה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתאריכים 2-3 ביולי 2006. מיד אחרי הכנס, בתאריכים 4-6 ביולי, תתקיים באותו מקום סדנא בנושא תחביר, לכסיקון ומבנה אירוע (אם למישהו יש תרגום מוצלח יותר למושג "event structure", אני אשמח לשמוע…).

את תכנית הכנס ניתן לראות כאן, ואת תכנית הסדנא כאן.

ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.

מאמר שהתפרסם לאחרונה מספק עדות מפתיעה לקיום "נושא דקדוקי" גם במערכת הג'סטות של חרשים מלידה, שמעולם לא נחשפו לשפה. המחקר מראה שגם חרשים מלידה שמתקשרים באמצעות מערכת סימנים "ביתית" ולא בשפת סימנים מסודרת מייחדים במערכת זו מה שנראה כנושא דקדוקי, שאופן קביעתו דומה באופן מובהק לאופן שבו נקבע נושא דקדוקי בשפות מדוברות. מחקר זה מספק תמיכה מעניינת להשערה הידועה כ"השערת המולדות", שלפיה מאפיינים מסוימים של מערכת הדקדוק הינם מולדים, והדקדוק אינו רק ידע שנלמד כתוצאה מחשיפה לשפת הסביבה. המשך »

בימים האחרונים יצא לי להתקל בשלוש דוגמאות ליצירת מילים חדשות: מילה אחת מיותרת ומלאכותית לחלוטין, שהגיעה "מלמעלה"; מילה אחת שאין עדיין, למרות שצריך אותה; וכמה מילים שהגיעו "מלמטה", שאת המבחן הקשה ביותר – קבלה ע"י דוברי (או דוברות) השפה – הן כבר עברו. המשך »

מארק ליברמן מתאר ב-Language Log שני מאמרים העוסקים בהיפותזת ספיר-וורף: הראשון משתמש בהיפותזה זו כדי להציע הסבר לתופעה חוץ-לשונית; המאמר השני מתאר סדרת ניסויים שתורמים עובדות מסוג חדש לדיון בדבר אמיתות ההיפותזה. ליברמן מראה בצורה משכנעת, לדעתי, ששני המאמרים מתבססים על פירושים אפשריים, אך לא הכרחיים, לעובדות. המשך »

בפוסט הקודם, שעסק במבנים מסוגו של "לשים סוודר", טענתי שאין בסיס עובדתי לפסילת צירופים מסוג זה, שאינם חריגים משום בחינה בשפה העברית. בינתיים שמתי לב לכך שצירופים מסוג זה יוצרים הבחנה סמנטית יפה שאינה קיימת בעברית ה"תקנית" בין שני מובנים של "ללבוש". אבל קודם כל, קצת רקע תיאורטי על מה שנקרא 'אספקט לכסיקלי'. המשך »

אריאנה מלמד מבכה ב-ynet את השימוש בצירופים כמו "לשים נעליים/גרביים/סוודר". בניגוד ל"צירופי סלנג לגיטימיים" (כדבריה) כמו "לשים פס" ו"לא שם זין", השימושים החדשים ב"לשים" נתפסים בעיניה כ"עילגות לשון" ו"ביטוי לעצלות לשונית של הדובר". המשך »