כפי שהסברתי בפוסט הקודם, אין לי עניין לקחת חלק בויכוח "עברית" מול "ישראלית". יחד עם זאת, חלק מהטענות הבלשניות שמועלות במהלך הויכוח הזה בהחלט ראויות לבחינה מעמיקה יותר; לפחות בחלק מהמקרים, הפרספקטיבה ההיסטורית המתרכזת בהשפעת שפות זו על זו, אשר שולטת באופן ברור בויכוח הזה, אינה הפרספקטיבה היחידה האפשרית. המשך »
מאמר שהתפרסם בכתב העת Nature טוען שלזרזיר המצוי יש יכולת ללמוד מבנים תחביריים המוגדרים על-ידי אחת התכונות המהותיות ביותר של השפה האנושית: רקורסיה. האם זה אומר משהו על היכולת הלשונית של האדם? המשך »
ב-Language Log התפרסם לפני כמה ימים קטע משעשע בנושא ההבחנה בין יחיד לרבים בשם העצם people אצל ילדה בת שנתיים. כמו שקורה לעתים קרובות ברכישת שפה, ניתן לראות כאן שימוש שיטתי בצורות שכלל לא קיימות בשפת הסביבה: במקרה זה, peoples ו-one people. הכותב (Arnold Zwicky) מנתח יפה את ההגיון הצרוף שכנראה עומד מאחורי צורות אלה, הגיון שאופייני להכללת-היתר הנפוצה בשלבים שונים של הרכישה. שווה קריאה, והעקיצות הקטנות כלפי מצדדי הגישה הנורמטיבית הן בונוס נחמד.
מאמר שהתפרסם לאחרונה מספק עדות מפתיעה לקיום "נושא דקדוקי" גם במערכת הג'סטות של חרשים מלידה, שמעולם לא נחשפו לשפה. המחקר מראה שגם חרשים מלידה שמתקשרים באמצעות מערכת סימנים "ביתית" ולא בשפת סימנים מסודרת מייחדים במערכת זו מה שנראה כנושא דקדוקי, שאופן קביעתו דומה באופן מובהק לאופן שבו נקבע נושא דקדוקי בשפות מדוברות. מחקר זה מספק תמיכה מעניינת להשערה הידועה כ"השערת המולדות", שלפיה מאפיינים מסוימים של מערכת הדקדוק הינם מולדים, והדקדוק אינו רק ידע שנלמד כתוצאה מחשיפה לשפת הסביבה. המשך »
לכאורה, מה יותר פשוט ומובן מאליו מהמשמעות של המילים "אני" ו"אתה"? אבל כשחושבים על כך לעומק, רכישת המשמעות של מילים אלה (השייכות לקבוצה הכללית יותר של כינויי גוף דאיקטיים) מעוררת שאלות לא פשוטות. בפרט, האובייקט שאליו הן מתייחסות עשוי להשתנות ממשפט למשפט: בשיחה טיפוסית, מה שהיה "אני" במשפט אחד יכול להפוך להיות "אתה" במשפט הבא, וחוזר חלילה.
האחיין שלי בן שנה וחצי. הוא אומר "אתה" ומצביע על עצמו, ואומר "אני" כשהוא מדבר על אדם אחר. המשך »
בעיתון "הארץ" התפרסמה אתמול ידיעה על צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת קורנל שפיתחו מערכת ממוחשבת המסוגלת ללמוד שפה טבעית ללא הדרכה וללא "דקדוק מולד", רק על סמך חשיפה לקורפוס של טכסטים. השאלה שמתעוררת היא האם דבר זה מערער את היסודות שעליהם מושתתת השערת המולדות המקובלת על-ידי חלק גדול מהבלשנים הגנרטיביים. המשך »