בכל אופן, הבעיה עם הטענה שפשוט יש כאן שורשים של 4 עיצורים שנגזרו משורשים של 3 עיצורים היא שהיא מערערת את כל ההגיון של ההבחנה בין שורשים ובניינים: ההגיון המקובל הוא שהשורש הוא שרירותי, והבניין הוא החלק השיטתי. בניתוח שאת מציעה, יש מקרים שבהם האות הראשונה של השורש נקבעת באופן די שיטתי (כלומר, זה לא מקרי שב"שיחזר", "שידרג", "שיכתב" וכו' האות הראשונה היא ש'), ואם ככה אז חלק מההצדקה לתפיסה של שורשים ובניינים נחלש. דרך אחרת לראות את זה היא שלפי הניתוח הזה יש לנו לא רק מערכת ליצירת פעלים משורשים+בניינים, אלא גם מערכת ליצירת שורשים משורשים+"תבניות" (ש+שורש, ת+שורש וכו'); שוב, זה מחליש את האלגנטיות וההגיון הפנימי של המודל המסורתי לדעתי.

באופן כללי אני לא חסיד גדול של תפיסת השורשים+בניינים, והמטרה שלי כאן היא לא לטעון שיש יותר מ-7 בניינים, אלא לטעון שהמודל המסורתי הזה (או לפחות הגרסה שלו שרוב האנשים מכירים מביה"ס) הוא קצת פשטני מדי.

סביר להניח שהמנגנון עבור כל אחד מהשורשים האלה הוא שונה, אבל המינוח של בנינים חדשים די מבלבל.

חזרה לשאלה: מעבר לשאלה אם הניתוח שהצעת הוא נכון, אני גם לא חושב שניתוח כזה הוא באמת הסבר מלא; הוא לא מסביר, למשל, למה כ"כ הרבה פעלים חדשים נוצרים בדיוק בתבניות האלה ולא אחרות. כלומר, אפילו אם מדובר בפעלים שנגזרו משמות עצם, צריך גם להסביר למה זה קורה דווקא לשמות העצם האלה ולמה הפועל החדש הוא בעל מבנה כזה.

ויחד עם זה, הדמיון לבניינים קיימים, כמו במקרה של "שיפעל", מהווה גורם נוסף שמאיץ השתרשות בניין חדש; ולכן "התפועל" פחות סביר שיהפוך לבניין פרודוקטיבי מאשר "איפעל", גם אם באף אחד מהם אין הרבה פעלים. מה שחוזר לטענה העיקרית שלי- שהצורה של מערכת הבניינים היא קצת פחות שרירותית ממה שמקובל לחשוב, ושיש מקום לחשוב על רמת הפשטה מעל רמת הבניין.