‫תגובות על: משטרת השפה ומחקר בלשני

‫מאת: יהודה

‫יהודה — Thu, 27 Sep 2007 00:33:51 +0000

ובנוגע לשימוש בקורפוס: ptr*.

‫מאת: גבי

‫גבי — Mon, 17 Sep 2007 10:41:58 +0000

תודה- בהחלט שימושי. מה שכן, קצת שעשע אותי שקורפוס של טקסטים מ"תפוז" נקרא שם "קורפוס עברית מדוברת"; אין לי שום נתונים קונקרטיים כדי לאמת את זה, אבל אני משוכנע שגם ברובד מאד לא פורמלי, יש הבדלים מובהקים בין שפה מדוברת ושפה כתובה.

‫מאת: מיטל

‫מיטל — Mon, 17 Sep 2007 09:49:24 +0000

לכל אלו הצריכים קורפוסים בעברית במבחר ז'אנרים (עיתונות, כלכלה, רפואה, עברית מדוברת ועוד) , אסופות מאמרים ופורומים (שאלות ותשובות במגוון תחומים)- נתקלתי באוסף של קורפוסים באתר
http://www.mila.cs.technion.ac.il/hebrew/resources/corpora/index.html

‫מאת: גבי

‫גבי — Mon, 02 Jul 2007 17:52:47 +0000

שחר, הכל תלוי על מה מסתכלים ומה מגדירים כקצב מסחרר; אולי אתה צודק שקצת נסחפתי, אבל עדיין- אין ספק שהעברית (כמו כל שפה חיה) עוברת שינויים כל הזמן, וזה בעצם כל מה שרציתי להגיד.
לגבי מחקר בעזרת קורפוס- בקרוב (עד כמה שאני יכול להתחייב על "בקרוב" כרגע).

‫מאת: שחר

‫שחר — Mon, 02 Jul 2007 16:41:28 +0000

גבי, אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת לעיל.
אולם קשה לי להסכים עם טענת השינוי המסחרר של העברית המדוברת. קיים מאמר של (אני חושב) חיים בלנק, בו הוא מביא מספר טקסטים מעברית מדוברת משנות ה50-60. זה די מפתיע, ודברים רבים שהיום אנו מחשיבים לחידוש מרעיש, היו קיימים כבר אז. אם אתה לא מכיר (הא הא, לא רוצה לנקד!) אותו, אשמח למצוא מראה מקום. אני עצל מדי ברגע זה.
אני חושב שהיתרון של מחקר באמצעות קורפוס אינו מתמצה במקרים כאלו, אלא רחב הרבה יותר. אשמח לראות את דעותיך בנידון.

‫מאת: אלי גיא

‫אלי גיא — Mon, 25 Jun 2007 08:25:33 +0000

אופססס, לעיל טעיתי בהקלדת הלינק לאתר שלי, עכשיו אפשר להקליק על השם שלי ולמצוא אותי….

‫מאת: אלי גיא

‫אלי גיא — Mon, 25 Jun 2007 04:55:34 +0000

יישר כוח על אתר יפהפה.
מחאת האקדמיה בעניין הנ"ל היא תפקידה של סיירת מטכ"ל שלה המגנה על אחד המעוזים שעליהם היא נלחמת בחירוף נפש, והוא הצורך — לתפיסתה — לשמור על ההבחנה בין גזירות נכונות של שורשי פ"נ לאלו של שורשי ע"ו.
דא עקא שבשביל לדעת אם MAKIR או MEKIR עליך לרדת לשורש השורש ולדעת אם כו"ר או נכ"ר. על זה דודה שלי אומרת: נו, באמת!
את זה רוב הציבור לא יודע לעשות, ויתרה מזאת, אדם נורמלי אינו מבזבז אנרגייה מנטלית על בדיקת מסמכי הזיהוי של שורשי המילים שהוא משתמש בהן. הרי בשביל להחליט למשל על אחת משלוש צורות של "הֵשיב" תשובה, "הִשיב" רוח והוריד גשם, "הושיב" את הילד על ברכיו, באמת צריך להפסיק לדבר ולהתחיל ברפלקסייה מדיטטיבית על היחס בין הבניין, המשקלים, הגזרות והשורשים. ברוב המצבים אין מצב שזה יקרה.

מן הסתם כל צורות הגזרות נולדו מסחף לצורות משנה של משקלים בגלל קשיים בהגייה, כלומר מוקשים פונטיים. מן הסתם כל הגזרות הן פשרות של זמרים ונואמים ודוברים סתם, שבמקום לבנות את הצורה לפי המשקל "מרחו" אותה בשביל שהשורש יוכל לשרוד בקסרקטין של משקלי הבניין.

לכן מן הסתם זוהי פשרה. לכן דווקא הגזרות הן עדות לנכונותה של השפה להתפשר לפי צורכי נוחותו של הדובר, כלומר דווקא הן הוכחה לכך שטעותו של הראל מויאל אינה מביכה כלל וכלל.

זאת ועוד, מי שאומר MEKIR מזהה שהצורה אינה סדירה, שכן חסרה אות שורש.
מי שאומר MAKIR מן הסתם או זוכר את לימוד מערכת הפעלים והגזרות, או, מה שנראה לי סביר יותר, ברוב המקרים אינו מבחין שהוא משתמש בצורה לא סדירה של המשקל. אזיי מקרב מי שאינם זוכרים את לוחות הפעלים, דווקא מי שאומר MEKIR ניחן בהבחנה חדה יותר. אלו דברים ששייכים ספציפית למקרה הזה, ומחזקים עוד יותר את טיעונך שלעיל.

הניחוש שלי: בעוד זמן לא רב, כל חפ"ן תיהגה ב"הפעיל" כמו נעו"י, ולא יעזרו לא משמרות האקדמיה, לא משמרות רשות השידור ולא בין דין.

‫מאת: גבי

‫גבי — Fri, 22 Jun 2007 13:52:25 +0000

אילן- אתה ממש קורא מחשבות; הפוסט הבא שלי יהיה כנראה על שימוש בקורפוס (בתקווה שאני אמצא לזה זמן בקרוב).

‫מאת: אילן

‫אילן — Fri, 22 Jun 2007 13:01:32 +0000

מעניין, תודה שכתבת על זה. כשני פוגש פרסקריפטיביזם אני מתחרפן ולא יודע מאיפה להתחיל את הביקורת שלי.

לגבי ה"רעש", אני תמיד בעד מחקר קורפוס ולא מבדק שיפוטי דוברים.

‫מאת: איתמר שאלתיאל

‫איתמר שאלתיאל — Thu, 21 Jun 2007 11:24:47 +0000

זו אכן המציאות, אך אין שום סיבה לנסות לתקן אותה. השאלה רק אילו קרבות אתה מוכן להילחם, ועל אילו קרבות כדאי לוותר. במקרה הנוכחי, זה כנראה קרב די מיותר, אם לא אבוד.

ואכן, יפה אמרת: אף אחד לא בוחר לעסוק בבלשנות כי זה קל :)