‫תגובות לפוסט: "מין דקדוקי ומין ביולוגי"‬

‫מאת: גבי‬

‫גבי‬ — Thu, 18 Aug 2011 04:50:29 +0000

‫

דניאל- כן, באמת מאז שכתבתי את הפוסט הזה שמתי לב שיש הרבה אנשים שמשלבים בין התאם ו"את"- וזו שאלה מעניינת למה. בכל מקרה, הטענה המרכזית שלי עדיין בעינה- שצורת הזכר זו צורת ה-default (כמו שאפשר לראות למשל מזה שאף אחד לא ישתמש בצורת הנקבה של הפועל כשאין לו שם עצם בנקבה להתאים איתו: *היתה לי את הספר הזה.)

‬

‫מאת: דניאל‬

‫דניאל‬ — Wed, 17 Aug 2011 20:53:44 +0000

‫

אומרים "הייתה לי את הכתובת שלו! " :)

‬

‫מאת: גבי‬

‫גבי‬ — Mon, 12 Dec 2005 19:05:46 +0000

‫

נכון, לא חשבתי על השימוש הסתמי בצורת הנקבה. כמובן שבסופו של דבר זה מראה ששפה "בוחרת" באופן די שרירותי מין מסוים בתור המין הסתמי, באופן שהוא די מנותק מהמין הטבעי (הביולוגי).

‬

‫מאת: דני ליבליך‬

‫דני ליבליך‬ — Mon, 12 Dec 2005 16:54:59 +0000

‫

נכון שברירת המחדל היא אכן זכר, אבל למרות זאת קיימים מקרים של "נקבה סתמית", וחשוב להתייחס לזאת. ניתן לצפות שבמשפט הקודם יהיה אפשר לומר רק "למרות זה", או "חשוב להתייחס לזה" - ולא היא! (ולא "ולא הוא!"). נראה לי שביטויים כאלה מעידים שלפחות בשלב מסויים המין הסתמי היה דווקא הנקבה, גם אם היום אין זאת כך. אין זאת אלא שבעבר היתה שפתנו מעט יותר "פמיניסטית".

ונסיים במשפט מן המקורות: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו - שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידן". או, בתרגום חופשי: "מה שעמד לזכות אבותינו ולזכותנו זה שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, והקב"ה הצילנו מידם".

‬