<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &quot;על בניין שיפעל וחברים&quot;&#8236;</title>
	<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51</link>
	<description>&#8235;על השפה האנושית ובלשנות כללית&#8236;</description> 	<pubDate>Sat, 05 Jul 2008 20:46:06 +0000</pubDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.5.1</generator>
		<item>
		<title>&#8235;מאת: אורן&#8236;</title>
		<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23097</link>
		<dc:creator>&#8235;אורן&#8236;</dc:creator>  		<pubDate>Mon, 19 Nov 2007 21:15:17 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23097</guid>
		<description>&#8235;&lt;p&gt;השאלה לגבי משמעות הבניינים היא באמת מעניינת.  זה מוליך אותי לניסיון להגדרה של טעויות דיקדוק. נניח שכבר עברנו את השלב בו אנחנו חושבים שיש דיקדוק קשיח ונכון ואנחנו כבר יודעים שהשפה מוכתבת על ידי הדוברים וכך משתנה גם הדקדוק. הייתי אומר שהמשמעות של בניין היא הגושפנקה דיקדוקית, כלומר כשאנחנו (כלומר אתה כבלשן) כבר מרגישים שיש כאן בניין חדש ולא סתם הטייה מוזרה אז אנחנו בעצם מודים שיש כאן כלל חדש בשפה. 
ואז אני נשאר תקוע עם התפוטר - שהרי בינתיים אני לא חושב שיש בניין התפועל אבל מצד שני זו המילה נמצאת בשימוש נפוץ ויש לה ריח של שפה טובה ולא עילגת. אז אני חייב לפטור את התפוטר כבדיחה לשונית - כלומר לא כמבנה תיקני אלא כקריצה - הדובר והמאזין יודעים שאין בניין כזה וזה מין חיבור מתחכם של שני בניינים.  השאלה אם אפשר להכליל את התיאוריה הזו שהומצאה במקום גם למקרים אחרים.&lt;/p&gt;
&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>השאלה לגבי משמעות הבניינים היא באמת מעניינת.  זה מוליך אותי לניסיון להגדרה של טעויות דיקדוק. נניח שכבר עברנו את השלב בו אנחנו חושבים שיש דיקדוק קשיח ונכון ואנחנו כבר יודעים שהשפה מוכתבת על ידי הדוברים וכך משתנה גם הדקדוק. הייתי אומר שהמשמעות של בניין היא הגושפנקה דיקדוקית, כלומר כשאנחנו (כלומר אתה כבלשן) כבר מרגישים שיש כאן בניין חדש ולא סתם הטייה מוזרה אז אנחנו בעצם מודים שיש כאן כלל חדש בשפה.<br />
ואז אני נשאר תקוע עם התפוטר - שהרי בינתיים אני לא חושב שיש בניין התפועל אבל מצד שני זו המילה נמצאת בשימוש נפוץ ויש לה ריח של שפה טובה ולא עילגת. אז אני חייב לפטור את התפוטר כבדיחה לשונית - כלומר לא כמבנה תיקני אלא כקריצה - הדובר והמאזין יודעים שאין בניין כזה וזה מין חיבור מתחכם של שני בניינים.  השאלה אם אפשר להכליל את התיאוריה הזו שהומצאה במקום גם למקרים אחרים.</p>
</div>
]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: גבי&#8236;</title>
		<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23089</link>
		<dc:creator>&#8235;גבי&#8236;</dc:creator>  		<pubDate>Mon, 19 Nov 2007 13:22:53 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23089</guid>
		<description>&#8235;&lt;p&gt;בגדול אני מסכים איתך; מה שמעורר את השאלה האם ל"בניין" ו"שורש" יש איזו ממשות מעבר לתיאור אד-הוק של הכללה על מבנה שחוזר מספר פעמים. אני מניח שלפחות מהפרספקטיבה ההיסטורית של התפתחות הבניינים, ברגע שיש בשפה מספר מספיק של פעלים עם מבנה מסוים מופיעה ההכללה שיכולה להוביל ליצירת בניין חדש.&lt;/p&gt;

&lt;p&gt;ויחד עם זה, הדמיון לבניינים קיימים, כמו במקרה של "שיפעל", מהווה גורם נוסף שמאיץ השתרשות בניין חדש; ולכן "התפועל" פחות סביר שיהפוך לבניין פרודוקטיבי מאשר "איפעל", גם אם באף אחד מהם אין הרבה פעלים. מה שחוזר לטענה העיקרית שלי- שהצורה של מערכת הבניינים היא קצת פחות שרירותית ממה שמקובל לחשוב, ושיש מקום לחשוב על רמת הפשטה מעל רמת הבניין.&lt;/p&gt;
&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>בגדול אני מסכים איתך; מה שמעורר את השאלה האם ל"בניין" ו"שורש" יש איזו ממשות מעבר לתיאור אד-הוק של הכללה על מבנה שחוזר מספר פעמים. אני מניח שלפחות מהפרספקטיבה ההיסטורית של התפתחות הבניינים, ברגע שיש בשפה מספר מספיק של פעלים עם מבנה מסוים מופיעה ההכללה שיכולה להוביל ליצירת בניין חדש.</p>
<p>ויחד עם זה, הדמיון לבניינים קיימים, כמו במקרה של "שיפעל", מהווה גורם נוסף שמאיץ השתרשות בניין חדש; ולכן "התפועל" פחות סביר שיהפוך לבניין פרודוקטיבי מאשר "איפעל", גם אם באף אחד מהם אין הרבה פעלים. מה שחוזר לטענה העיקרית שלי- שהצורה של מערכת הבניינים היא קצת פחות שרירותית ממה שמקובל לחשוב, ושיש מקום לחשוב על רמת הפשטה מעל רמת הבניין.</p>
</div>
]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: אורן&#8236;</title>
		<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23075</link>
		<dc:creator>&#8235;אורן&#8236;</dc:creator>  		<pubDate>Mon, 19 Nov 2007 08:13:20 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/51#comment-23075</guid>
		<description>&#8235;&lt;p&gt;אחרי כמה מופעים של תבנית מסויים נרצה להכליל ולדבר על בניין חדש ולא על תופעה איזוטרית, מסקרנת ככל שתהיה. 
בניין תיפעל, למשל, הוא נפוץ יחסית, אבל מה עם "בניין" הִתְפֻּ(וּ)עַל -  למשל התפוטר?&lt;/p&gt;
&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>אחרי כמה מופעים של תבנית מסויים נרצה להכליל ולדבר על בניין חדש ולא על תופעה איזוטרית, מסקרנת ככל שתהיה.<br />
בניין תיפעל, למשל, הוא נפוץ יחסית, אבל מה עם "בניין" הִתְפֻּ(וּ)עַל -  למשל התפוטר?</p>
</div>
]]></content:encoded>	</item>
</channel>
</rss>
