<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &quot;Unputdownable&quot;&#8236;</title>
	<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/42</link>
	<description>&#8235;על השפה האנושית ובלשנות כללית&#8236;</description> 	<pubDate>Sat, 05 Jul 2008 20:48:22 +0000</pubDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.5.1</generator>
		<item>
		<title>&#8235;מאת: גבי&#8236;</title>
		<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/42#comment-152</link>
		<dc:creator>&#8235;גבי&#8236;</dc:creator>  		<pubDate>Sun, 17 Sep 2006 05:51:02 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/42#comment-152</guid>
		<description>&#8235;&lt;p&gt;יהודה,
אתה טוען שבכלל אין הבדל בין תחביר ומורפולוגיה; בהקשר הנוכחי, הייתי אומר שזה מה שנקרא ה-null hypothesis, כלומר ההיפותזה הפשוטה ביותר שלא מניחה שום הנחות מוקדמות, ושאם היא גם תצליח להסביר את העובדות אז כמובן שהיא עדיפה על היפותזה שמניחה הנחות נוספות. אבל אני בספק אם באמת ההיפותזה הזו יכולה להסביר את כל העובדות. למשל, יש יחידות שבשום מקרה לא ניתן להפריד זו מזו, ויש כאלה שכן. אם ניקח דוגמא מעברית: כשהמושא הוא מילה עצמאית  (או צירוף תחבירי), אין בעיה להפריד בינה לבין הפועל; לעומת זאת, כשהמושא הוא סיומת על הפועל, אי אפשר להפריד ביניהם:
אני ראיתי אותך.&lt;br /&gt;
אותך אני ראיתי.&lt;br /&gt;
אני ראיתיך.&lt;br /&gt;
* -ך אני ראיתי.&lt;br /&gt;
תיאוריה שמבחינה בין תחביר למורפולוגיה תוכל להסביר את ההבדל הזה בקלות; תיאוריה שעבורה אין הבדל תצטרך באופן כלשהו להסביר למה לא כל היחידות מתנהגות באותו אופן, והשאלה היא אם אז לא "תגניב" חזרה את ההבחנה תחביר/מורפולוגיה בדלת האחורית, אולי עם שמות אחרים.
כמובן שיש הרבה אפשרויות ביניים- בין הבחנה קשיחה תחביר/מורפולוגיה לבין הטענה שכלל אין הבדל, יש לא מעט מודלים שמניחים הבחנה בין תחביר למורפולוגיה, אבל לאו דווקא את מודל ה"שכבות" שבו התחביר פועל "מעל" המורפולוגיה.&lt;/p&gt;

&lt;p&gt;לגבי ההתייחסות לשורש ומשקל: קודם כל, השאלה היא האם הדברים האלה באמת קיימים. אפשר להעלות על הדעת אלטרנטיבות לתפיסה המסורתית של השורש- רצף של שלושה (או ארבעה) עיצורים, שאותם "יוצקים" לתוך תבנית שכוללת תחיליות, מוספיות ותנועות. למשל, אולי יש "שורש" או בסיס שכולל גם תנועות, והחוקים המורפולוגיים של העברית כוללים גם שינוי תנועות (אם כבר הזכרת אומלאוט ואבלאוט); למשל, האם הצורה "תרקדו" נוצרת מהשורש r k d והתבנית tiCCeCu, או אולי מהבסיס rakad בתוספת תחילית ti, סופית u, וחוקי שינוי תנועות, שכל אחד מהם מהווה יחידה מורפולוגית בפני עצמה? אני לא יודע מה התשובה, רק רציתי לציין את העובדה שיש יותר מתיאוריה אחת לגבי אופן פעולת המורפולוגיה העברית.&lt;/p&gt;

&lt;p&gt;ובאופן כללי לגבי הויכוח מהי מורפמה, הנקודה המהותית היא זאת: הגדרה היא לא משהו שיש לו ערך בפני עצמו, אלא רק כלי שמאפשר לך לנסח טענות. במקרה הזה, אין טעם להתווכח על השאלה האם שורש ומשקל הם מורפמות או לא, כל עוד אנחנו לא דנים בתיאוריה קונקרטית שמשתמשת במושג "מורפמה". ייתכן שתיאוריה אחת תיתן הכללות מעניינות ומדויקות יותר אם היא תגדיר "מורפמה" באופן שיכלול שורשים ומשקלים, ותיאוריה אחרת לא. כדאי גם לציין שיש תיאוריות מורפולוגיות שטוענות שכלל אין דרך קוהרנטית ומועילה להגדיר את המושג "מורפמה", כך שיש לא מעט תיאוריות שבכלל לא משתמשות במושג הזה.&lt;/p&gt;
&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>יהודה,<br />
אתה טוען שבכלל אין הבדל בין תחביר ומורפולוגיה; בהקשר הנוכחי, הייתי אומר שזה מה שנקרא ה-null hypothesis, כלומר ההיפותזה הפשוטה ביותר שלא מניחה שום הנחות מוקדמות, ושאם היא גם תצליח להסביר את העובדות אז כמובן שהיא עדיפה על היפותזה שמניחה הנחות נוספות. אבל אני בספק אם באמת ההיפותזה הזו יכולה להסביר את כל העובדות. למשל, יש יחידות שבשום מקרה לא ניתן להפריד זו מזו, ויש כאלה שכן. אם ניקח דוגמא מעברית: כשהמושא הוא מילה עצמאית  (או צירוף תחבירי), אין בעיה להפריד בינה לבין הפועל; לעומת זאת, כשהמושא הוא סיומת על הפועל, אי אפשר להפריד ביניהם:<br />
אני ראיתי אותך.<br />
אותך אני ראיתי.<br />
אני ראיתיך.<br />
* -ך אני ראיתי.<br />
תיאוריה שמבחינה בין תחביר למורפולוגיה תוכל להסביר את ההבדל הזה בקלות; תיאוריה שעבורה אין הבדל תצטרך באופן כלשהו להסביר למה לא כל היחידות מתנהגות באותו אופן, והשאלה היא אם אז לא "תגניב" חזרה את ההבחנה תחביר/מורפולוגיה בדלת האחורית, אולי עם שמות אחרים.<br />
כמובן שיש הרבה אפשרויות ביניים- בין הבחנה קשיחה תחביר/מורפולוגיה לבין הטענה שכלל אין הבדל, יש לא מעט מודלים שמניחים הבחנה בין תחביר למורפולוגיה, אבל לאו דווקא את מודל ה"שכבות" שבו התחביר פועל "מעל" המורפולוגיה.</p>
<p>לגבי ההתייחסות לשורש ומשקל: קודם כל, השאלה היא האם הדברים האלה באמת קיימים. אפשר להעלות על הדעת אלטרנטיבות לתפיסה המסורתית של השורש- רצף של שלושה (או ארבעה) עיצורים, שאותם "יוצקים" לתוך תבנית שכוללת תחיליות, מוספיות ותנועות. למשל, אולי יש "שורש" או בסיס שכולל גם תנועות, והחוקים המורפולוגיים של העברית כוללים גם שינוי תנועות (אם כבר הזכרת אומלאוט ואבלאוט); למשל, האם הצורה "תרקדו" נוצרת מהשורש r k d והתבנית tiCCeCu, או אולי מהבסיס rakad בתוספת תחילית ti, סופית u, וחוקי שינוי תנועות, שכל אחד מהם מהווה יחידה מורפולוגית בפני עצמה? אני לא יודע מה התשובה, רק רציתי לציין את העובדה שיש יותר מתיאוריה אחת לגבי אופן פעולת המורפולוגיה העברית.</p>
<p>ובאופן כללי לגבי הויכוח מהי מורפמה, הנקודה המהותית היא זאת: הגדרה היא לא משהו שיש לו ערך בפני עצמו, אלא רק כלי שמאפשר לך לנסח טענות. במקרה הזה, אין טעם להתווכח על השאלה האם שורש ומשקל הם מורפמות או לא, כל עוד אנחנו לא דנים בתיאוריה קונקרטית שמשתמשת במושג "מורפמה". ייתכן שתיאוריה אחת תיתן הכללות מעניינות ומדויקות יותר אם היא תגדיר "מורפמה" באופן שיכלול שורשים ומשקלים, ותיאוריה אחרת לא. כדאי גם לציין שיש תיאוריות מורפולוגיות שטוענות שכלל אין דרך קוהרנטית ומועילה להגדיר את המושג "מורפמה", כך שיש לא מעט תיאוריות שבכלל לא משתמשות במושג הזה.</p>
</div>
]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יהודה רונן&#8236;</title>
		<link>http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/42#comment-151</link>
		<dc:creator>&#8235;יהודה רונן&#8236;</dc:creator>  		<pubDate>Sun, 17 Sep 2006 01:08:14 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/42#comment-151</guid>
		<description>&#8235;&lt;p&gt;אין לי אלא להסכים עם הספקות לגבי החלוקה "מורפולוגיה":"תחביר" - זה הכל רק עניין של סדרי־גודל, והחלוקה הזו רק מביאה עיוות. לפעמים אפילו נראה שבלשנים מוטים בניתוח שלהם את השפה על־ידי נורמות אורתוגראפיות די שרירותיות: די להתעסק עם שפה שאין לה ריווח במסורת האורתוגראפית כדי לראות עד כמה האורתוגראפיה יכולה להטות.&lt;/p&gt;

&lt;p&gt;כתבת:&lt;/p&gt;

&lt;blockquote&gt;
הדקדוק העברי המסורתי, שרואה ביצירת מילים תהליך בלעדי של צירוף שורש ומשקל (או שורש ובניין), ולא צירוף של מורפמות.
&lt;/blockquote&gt;

&lt;p&gt;למה אתה לא קורא ל"שורש" ו"בניין" "מורפימות"? הם הרי יסודות מינימאליים נושאי־משמעות (כלומר, בעלי־מסומן). האם "מורפימות" לדידך זה רק יסודות רציפים סגמנטלית, בסגנון של שפות אגלוטינאטיביות (בהודו־אירופיות יש הרי אבלאוט ובחלקן גם אומלאוט, שזה דברים לא רציפים בעליל, אלא "סימבוליים" בהגדרה של &lt;a href="http://www.bartleby.com/186/" rel="nofollow"&gt;סאפיר&lt;/a&gt;)?&lt;/p&gt;
&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>אין לי אלא להסכים עם הספקות לגבי החלוקה "מורפולוגיה":"תחביר" - זה הכל רק עניין של סדרי־גודל, והחלוקה הזו רק מביאה עיוות. לפעמים אפילו נראה שבלשנים מוטים בניתוח שלהם את השפה על־ידי נורמות אורתוגראפיות די שרירותיות: די להתעסק עם שפה שאין לה ריווח במסורת האורתוגראפית כדי לראות עד כמה האורתוגראפיה יכולה להטות.</p>
<p>כתבת:</p>
<blockquote><p>
הדקדוק העברי המסורתי, שרואה ביצירת מילים תהליך בלעדי של צירוף שורש ומשקל (או שורש ובניין), ולא צירוף של מורפמות.
</p></blockquote>
<p>למה אתה לא קורא ל"שורש" ו"בניין" "מורפימות"? הם הרי יסודות מינימאליים נושאי־משמעות (כלומר, בעלי־מסומן). האם "מורפימות" לדידך זה רק יסודות רציפים סגמנטלית, בסגנון של שפות אגלוטינאטיביות (בהודו־אירופיות יש הרי אבלאוט ובחלקן גם אומלאוט, שזה דברים לא רציפים בעליל, אלא "סימבוליים" בהגדרה של <a href="http://www.bartleby.com/186/" rel="nofollow">סאפיר</a>)?</p>
</div>
]]></content:encoded>	</item>
</channel>
</rss>
